מילים לועזיות
איטלקי
מן ההיגיון לגזור משם הארץ איטליה את שם הייחוס איטלי. מניין אפוא הגיעה הקו"ף לשֵם הייחוס הנוהג בעברית?
מן ההיגיון לגזור משם הארץ איטליה את שם הייחוס איטלי. מניין אפוא הגיעה הקו"ף לשֵם הייחוס הנוהג בעברית?
עניין של סגנון
על ידי וחלופותיו
המקפידים ללכת אחר לשון המקורות נמנעים בדרך כלל מן השימוש ב'על ידי' לציון עושה הפעולה, ובוחרים ככל האפשר בניסוח פעיל, כגון 'התושבים הזועמים חסמו את הכניסה ליישוב' או 'את הכניסה ליישוב חסמו התושבים הזועמים'.
המקפידים ללכת אחר לשון המקורות נמנעים בדרך כלל מן השימוש ב'על ידי' לציון עושה הפעולה, ובוחרים ככל האפשר בניסוח פעיל, כגון 'התושבים הזועמים חסמו את הכניסה ליישוב' או 'את הכניסה ליישוב חסמו התושבים הזועמים'.
3.5 הפועל בגזרת פ"א
הפועל בגזרת פ"א
[wpsearch] מילים וגלגוליהן | מטבעות לשון | אמצו מילה | זכר ונקבה יחיד ורבים | תחביר וניסוח | כתיב וכתב | הבחנות בין מילים מילים ומונחים חדשים והחלטות בדקדוק
פורים
מלכת אסתר
נכון לומר אסתר המלכה ולא "מלכת אסתר" – ייתכן שהצירוף "מלכת אסתר" נולד משיבוש שורת השיר "אני מלכה אסתר" בשיר הילדים הידוע שכתב לוין קיפניס בשנת תרפ"ט.
נכון לומר אסתר המלכה ולא "מלכת אסתר" – ייתכן שהצירוף "מלכת אסתר" נולד משיבוש שורת השיר "אני מלכה אסתר" בשיר הילדים הידוע שכתב לוין קיפניס בשנת תרפ"ט.
פורים
רֶכֶשׁ, אֲחַשְׁתְּרָנִים ורַמָּכִים
שלוש המילים הללו מזדמנות בפסוק אחד במגילת אסתר: "וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים" (ח, י). מה פירושן של מילים אלו?
שלוש המילים הללו מזדמנות בפסוק אחד במגילת אסתר: "וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים" (ח, י). מה פירושן של מילים אלו?
חידונים לשולחן החג
לשון וחיוך
לקראת פורים לבשו מונחי לשון ידועים לבוש חדש ומשעשע. התצליחו לגלות את המונחים המסתתרים באיורים?
לקראת פורים לבשו מונחי לשון ידועים לבוש חדש ומשעשע. התצליחו לגלות את המונחים המסתתרים באיורים?
פורים
מרדכי
מקורו של השם מרדכי בשם האל מַרדוּך – האל הראשי של בבל. בתנ"ך האל הזה נקרא מְרֹ(א)דַךְ והוא מכונה בֵּל (צורתה האכדית של המילה בַּעַל – 'אדון').
מקורו של השם מרדכי בשם האל מַרדוּך – האל הראשי של בבל. בתנ"ך האל הזה נקרא מְרֹ(א)דַךְ והוא מכונה בֵּל (צורתה האכדית של המילה בַּעַל – 'אדון').
מטבעות לשון
חוכא ואטלולא
הביטוי חוּכָא וְאִטְלוּלָא מקורו בארמית ופירושו 'צחוק ולעג'. הוא נקרה פעם אחת בלבד במקורות חז"ל: "דלא ליהוי מילתא דרבנן כחוכא ואטלולא" (בבלי עירובין סח ע"ב) – כלומר 'שלא לשים דברי חכמים ללעג ולקלס'.
הביטוי חוּכָא וְאִטְלוּלָא מקורו בארמית ופירושו 'צחוק ולעג'. הוא נקרה פעם אחת בלבד במקורות חז"ל: "דלא ליהוי מילתא דרבנן כחוכא ואטלולא" (בבלי עירובין סח ע"ב) – כלומר 'שלא לשים דברי חכמים ללעג ולקלס'.
