האקדמיה ללשון העברית

מדור חגיגי באתר ובו קטעי מידע, מאמרים וחידודי לשון לכבוד שמחת הפורים.

הרצאה על ביטויים ופתגמים שנתגלגלו מלשונות תבל; השתלמות בת עשרה מפגשים בניקוד; סדרת הרצאות: הבלשנות לענפיה; סדנת עריכה.

נכון לומר אסתר המלכה ולא "מלכת אסתר" – ייתכן שהצירוף "מלכת אסתר" נולד משיבוש שורת השיר "אני מלכה אסתר" בשיר הילדים הידוע שכתב לוין קיפניס בשנת תרפ"ט.

שלוש המילים הללו מזדמנות בפסוק אחד במגילת אסתר: "וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים" (ח, י). מה פירושן של מילים אלו?

לקראת פורים לבשו מונחי לשון ידועים לבוש חדש ומשעשע. התצליחו לגלות את המונחים המסתתרים באיורים?

מקורו של השם מרדכי בשם האל מַרדוּך – האל הראשי של בבל. בתנ"ך האל הזה נקרא מְרֹ(א)דַךְ והוא מכונה בֵּל (צורתה האכדית של המילה בַּעַל – 'אדון').

הביטוי חוּכָא וְאִטְלוּלָא מקורו בארמית ופירושו 'צחוק ולעג'. הוא נקרה פעם אחת בלבד במקורות חז"ל: "דלא ליהוי מילתא דרבנן כחוכא ואטלולא" (בבלי עירובין סח ע"ב) – כלומר 'שלא לשים דברי חכמים ללעג ולקלס'.