הדף בטעינה

על המילה מַתָּן

במילון

 (ללא ניקוד: מתן)
מיןזכר
שורשנתן
נטייהמַתָּנים לכל הנטיות

הגדרה

  • נתינה
  • מַתָנה (ספרותי)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

משא ומתן. מטבע לשון

מַשָּׂא וּמַתָּן

הצירוף משא ומתן מציין הידברות בין שני צדדים במטרה להגיע להסדר כלשהו או לעסקה. בספרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מסחר אך גם לעיסוק בכלל.
המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות- מתן איור בחור מחזיק בתג שם, עליו השם 'מתן' וכיתוב "שמות ומשמעויות"

מַתָּן

השם מַתָּן ניתן לעיתים קרובות לילדים שנולדו סמוך לחג השבועות – חג מתן תורה. המילה מתן משמשת גם כשם פעולה, כמו 'נתינה', וגם מילה נרדפת למתנה.
המשך קריאה >>

שמות הפעולה – מגוון המשקלים וחריגים

WP_Post Object
(
    [ID] => 91396
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2024-02-08 21:39:21
    [post_date_gmt] => 2024-02-08 19:39:21
    [post_content] => הדברים המובאים כאן הם המשך לרשומה הראשית על שמות הפעולה. בסעיף 1 נציג מגוון רחב של משקלים המשמשים לשמות הפעולה. בסעיף 2 נציג מקרים שבהם כנגד פועל בבניין מסוים משמש שם פעולה במשקל של בניין אחר.

1. שמות פעולה במגוון משקלים

אומנם בימינו רווחים שמות הפעולה הסדירים של הבניינים קל, פיעל והפעיל – קְטִילָה, קִטּוּל והַקְטָלָה, ואולם לצידם יש שמות פעולה רבים השקולים במשקלים אחרים. רובם של אלו הם מורשת לשון המקרא, שבה טרם התגבש השימוש הסדיר במשקלי שמות הפעולה. נביא כאן דוגמאות לשפע הזה.

1.1 מגוון משקלי שמות הפעולה בבניין קל

  • קְטָלָה: דָּאַג – דְּאָגָה; רָוָה – רְוָיָה, סָבַר – סְבָרָה.
  • קְטֵלָה: שָׁאַל – שְׁאֵלָה; שָׂרַף – שְׂרֵפָה; יָלַד – לֵדָה.
  • קְטֻלָּה: פָּעַל – פְּעֻלָּה; גָּאַל – גְּאֻלָּה.
  • קְטוֹל, קְטוּל: צָחַק – צְחוֹק; חָלַם – חֲלוֹם (בימינו גם חֲלִימָה); נָאַם – נְאוּם.
  • קְטוֹלָה, קְטוּלָה: עָבַד – עֲבוֹדָה; סָעַד – סְעוּדָה, קָבַר – קְבוּרָה
  • קְטֹלֶת: יָכֹל – יְכֹלֶת (במקרא משמש צורת מקור: "וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר: מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם", במדבר יד, טו–טז); יָבַשׁ – יְבֹשֶׁת.
  • מִקִטָל ודומיו: שָׁפַט – מִשְׁפָּט (בימינו גם שְׁפִיטָה); אָסַר – מַאֲסָר; אָמַר – מַאֲמָר ('במאמר אלוהים', לצד אֲמִירָה); עָבַר – מַעֲבָר (וגם עֲבֵרָה במשמעות אחרת); עָנָה – מַעֲנֶה; נָתַן – מַתָּן (בסתר, לצד נְתִינָה); נָגַע – מַגָּע (לצד נְגִיעָה); נָח – מָנוֹחַ; יָלַד – מוֹלָד (כגון מולד הירח, לצד לֵדָה); סָפַד – מִסְפֵּד.
  • מִקְטָלָה ודומיו: חָשַׁב – מַחְשָׁבָה (לצד חֲשִׁיבָה); נָח – מְנוּחָה; זָמַם – מְזִמָּה.
  • המשקלים הסגוליים: נָדַר – נֶדֶר; כָּעַס – כַּעַס; לָעַג – לַעַג; בָּכָה – בְּכִי/בֶּכִי; שָׁבָה – שֶׁבִי/שְׁבִי; שָׂבַע – שֹׂבַע; רָגַז – רֹגֶז; מָרַד – מֶרֶד; מֵת – מָוֶת (לצד מִיתָה); חָטָא – חֵטְא; שָׁט – שַׁיִט.
  • קִטְלָה, קַטְלָה וקֻטְלָה (ובשמם האחר: צורות סגוליות בנקבה): אָהַב – אַהֲבָה; רָקַם – רִקְמָה; חָמַד – חֶמְדָּה; יָזַם – יָזְמָה.
  • קָטָל: נָקַם – נָקָם (לצד נְקָמָה); עָמַל – עָמָל; רָעַב – רָעָב; צָמֵא – צָמָא.
  • קְטָל: פָּסַק – פְּסָק (פסק דין, לצד פְּסִיקָה); גָּזַר – גְּזָר (גזר דין, לצד גְּזֵרָה).
  • קִטָּלוֹן וקִטְלוֹן: בָּטַח – בִּטָּחוֹן; חָסַךְ – חִסָּכוֹן; פָּתַר – פִּתְרוֹן; עָלַב – עֶלְבּוֹן.
  • משקלים זכריים שונים: בָּנָה – בִּנְיָן (כגון 'בניין הכוח של צה"ל', לצד בְּנִיָּה); אָסַף – אָסִיף, קָטַף – קָטִיף.
  • משקלים מיוחדים לגזרת ל"י: רָצָה – רָצוֹן (גם רְצִיָּה); חָרָה – חָרוֹן; פָּדָה – פְּדוּת (לצד פִּדְיוֹן); טָעָה – טָעוּת (לצד טְעִיָּה).
  • משקל תְּקוּלָה (לגזרת ע"ו): נָע – תְּנוּעָה; נָם – תְּנוּמָה. משקל זה משמש שם פעולה גם לפועלי ע"ו בבניין הפעיל, כגון הֵגִיב – תְּגוּבָה; הֵבִיס – תְּבוּסָה.
  • משקלי ת' (אחרים): גָּמַל – תַּגְמוּל; חָזָה – תַּחֲזִית.
  • בינוני: חַי – חַיִּים (צורת בינוני ברבים).

1.2 משקלים אופייניים למשמעויות

בבניין קל אפשר לזהות קבוצות של שמות פעולה לפי משקלים הנושאים משמעות משותפת:
  • משקל קְטָלָה לקולות: צְעָקָה, צְוָחָה, צְרָחָה, זְעָקָה, גְּעָרָה, יְבָבָה, יְלָלָה, נְעָרָה, שְׁאָגָה, אֲנָחָה, אֲנָקָה. (כמובן משקל זה משמש גם לשמות פעולה שאינם במשמעות זו כמו שְׁגָגָה, רְוָיָה, דְּאָגָה, שְׂרָרָה).
  • משקלים סגוליים לרגשות (כולל משקלי הנקבה המקבילים לסגוליים): כַּעַס, פַּחַד, צַעַר, רֹגֶז, בְּכִי/בֶּכִי; גם השמות החד־הברתיים בגזרת ע"ו: גִּיל, בּוּז; ובנקבה: אַהֲבָה, שִׂמְחָה, קִנְאָה, יִרְאָה, שִׂנְאָה.

1.3 משקלים לא סדירים בבניינים אחרים

גם לפעלים בבניינים אחרים אפשר למצוא שמות פעולה במשקלים לא צפויים – מקצתם משקלי בניין קל. לדוגמה:
  • משקלי ת: שִׁלֵּם – תַּשְׁלוּם; רִמָּה – תַּרְמִית; הִסְתַּפֵּר/סִפֵּר – תִּסְפֹּרֶת; הִתְפַּלֵּל – תְּפִלָּה; הִלֵּל – תְּהִלָּה; קִוָּה – תִּקְוָה; נִדְהַם – תַּדְהֵמָה.
  • משקלי מ: הִתְקַלֵּחַ/קִלֵּחַ – מִקְלַחַת; נָבוֹךְ – מְבוּכָה; הֶעֱנִיק – מַעֲנָק.

1.4 שמות פעולה במשקלים הלא סדירים לציון תוצר הפעולה

בשל עושר המשקלים שתואר לעיל יש ולאותו פועל משמשים כמה שמות פעולה. לעיתים אחד מן השמות מתייחד לציון תוצאת הפעולה. בדוגמאות שלהלן המשמעות העיקרית של המילה השנייה בכל זוג היא תוצאת הפעולה:
  • בְּנִיָּה / בִּנְיָן
  • עֲשִׂיָּה / מַעֲשֶׂה
  • הֲרִיסָה / הֶרֶס
  • תִּרְגּוּם / תַּרְגּוּם
  • הַבְדָּלָה / הֶבְדֵּל
  • הַרְשָׁאָה / רִשָּׁיוֹן.
יחס אחר יש בין יֶרִי – פעולה כללית, ובין יְרִיָּה – פעולה יחידה (וברבים סדרה של פעולות).

1.5 שמות פעולה שונים לציון משמעויות שונות של הפועל

הגיוון במשקלי שמות הפעולה מעמיד לרשותנו אפשרות של בידול משמעות כשהפועל משמש במשמעויות שונות (וראו דוגמאות נוספות בסעיף 2.7 להלן): בניין קל
  • גָּזַר – גְּזֵרָה (עונש) / גְּזִירָה (חיתוך במספריים)
  • חָקַר – חֲקִירָה (במשטרה) / מֶחְקָר (אקדמי) / תַּחְקִיר (בתקשורת) / חִקּוּר (דין)
  • לָחַם – מִלְחָמָה (האירוע הכללי) / לְחִימָה (הפעולה עצמה)
  • נָהַג – נְהִיגָה (ברכב) / מִנְהָג
  • עָצַר – עֲצִירָה / מַעֲצָר
  • שָׁאַל – שְׁאֵלָה / שְׁאִילָה
  • טָעַן – טַעֲנָה / טְעִינָה
בניין פיעל
  • בִּקֵּר – בִּקּוּר / בַּקָּרָה / בִּקֹּרֶת (שלושת השמות מקבילים לשלוש משמעויות הפועל)
  • בִּקֵּשׁ – בַּקָּשָׁה / בִּקּוּשׁ
  • צִפָּה – צִפּוּי / צִפִּיָּה (משקל מיוחד)
בניין הפעיל
  • הִכִּיר – הַכָּרָה / הֶכֵּרוּת

2. שמות פעולה חריגים מבחינת הבניין

אל אי־הסדירות במשקלי שמות הפעולה מצטרפת אי־סדירות מסוג אחר: שמות פעולה במשקל של בניין אחד לפועל בבניין אחר. בחלק מן המקרים אפשר לשער שאי־ההלימה נובעת משינוי בבניין הפועל במהלך הדורות (כך למשל ייתכן שפועל בבניין קל השתנה לבניין פיעל אך שם הפעולה השתמר במשקל האופייני לבניין קל; תהליך זה מסתבר כאשר אין פועל משמש בבניין קל כנגד הפועל בבניין פיעל).

2.1 שמות פעולה של בניין קל לפעלים בבניין פיעל

בדוגמאות המובאות כאן יש שמות פעולה במשקלים השונים של בניין קל שהובאו לעיל :
  • משקל קְטִילָה: רִמָּה – רְמִיָּה; הִגֵּר – הֲגִירָה להרחבה
  • משקל קְטָלָה: בֵּרֵךְ – בְּרָכָה; קִלֵּל – קְלָלָה; יִלֵּל – יְלָלָה.
  • משקלי מ': שִׂחֵק – מִשְׂחָק (אבל יש גם שָׂחַק בבניין קל); רִמָּה – מִרְמָה (משקל המתאים לבניין קל, כגון לָחַם – מִלְחָמָה).
  • משקלים סגוליים: שִׁקֵּר – שֶׁקֶר; שִׁבֵּחַ – שֶׁבַח; קִנֵּא – קִנְאָה (השוו: שָׂמַח – שִׂמְחָה); וגם בבניין הפעיל: הִרְוִיחַ – רֶוַח.
  • משקלים שונים: בִּשֵּׂר – בְּשׂוֹרָה (השוו: עָבַד – עֲבוֹדָה); חִלֵּק – חֲלֻקָּה (השוו: גָּאַל – גְּאֻלָּה), נִצֵּחַ – נִצָּחוֹן (השוו: חָסַךְ – חִסָּכוֹן).

 2.2 שמות פעולה של בניין קל לפעלים בבניין התפעל

הִתְחָרֵט – חֲרָטָה; הִתְאַמֵּץ – מַאֲמָץ (יש גם אָמַץ בבניין קל); הִתְאַבֵּל – אֵבֶל (יש גם אָבַל).

2.3 שמות פעולה של בניין קל לפעלים בבניין נפעל

לפעלים אחדים בבניין נפעל שאינם מביעים פעולה סבילה ואין כנגדם פעלים בבניין קל – משמשים שמות פעולה השקולים במשקלי בניין קל: נֶאֱנָח – אֲנָחָה (מן המקרא); נִכְנַס – כְּנִיסָה; נֶהֱנָה – הֲנָאָה (מלשון חז"ל); נִפְרַד – פְּרֵדָה (הפועל מקראי ואילו שם הפעולה מן העברית החדשה). יש לזכור שהיווצרותם של שמות פעולה במשקל המיוחד לנפעל הִקָּטְלוּת היא תופעה מאוחרת, ואין אפוא פלא ששמות הפעולה של פעלים אלו ואחרים נוצרו במשקלי שמות הפעולה הרגילים לבניין קל. יש גם במפתיע מקרים הפוכים: לפועל שָׂרַד בבניין קל משמש שם הפעולה הִשָּׂרְדוּת (של בניין נפעל), וכן משמש שם הפעולה הִצָּרוּת (של עורקים) המתאים לבניין נפעל אף שאין פועל מתאים בבניין זה.

 2.4 שמות פעולה במשקל קִטּוּל לפעלים בבניין התפעל

כידוע יש קשר הדוק בין הבניינים פיעל והתפעל: לעיתים קרובות הפועל בבניין התפעל מציין גוון של הפועל בבניין פיעל (כגון פעולה הדדית – הִתְפַּיֵּס [עם] לעומת פִּיֵּס; פעולה חוזרת – הִצְטָרֵף [=צירף את עצמו]; שינוי מצב – הִתְרַכֵּךְ לעומת רִכֵּךְ). לא פלא אפוא ששמות פעולה במשקל קִטּוּל האופייני לבניין פיעל עשויים לשמש לפעלים בבניין התפעל. וכמובן יש להביא בחשבון ששמות פעולה במשקל הִתְקַטְּלוּת החלו להיווצר בשלב מאוחר יחסית (ואכן בחלק מן הדוגמאות להלן נוצר גם שם פעולה במשקל זה). בחלק מן הדוגמאות שלהלן אין פועל בבניין פיעל: הִתְוַכֵּחַ – וִכּוּחַ, הִשְׁתַּמֵּשׁ – שִׁמּוּשׁ, הִשְׁתַּעֵל – שִׁעוּל, הִתְאַפֵּק – אִפּוּק, הִתְעַטֵּשׁ – עִטּוּשׁ, הִתְרַשֵּׁל – רִשּׁוּל.

2.5 שמות פעולה במשקל קִטּוּל לפעלים בבניין קל

  • רָקַד – רִקּוּד (משקל קִטּוּל של בניין פיעל). שם הפעולה נוצר בלשון חז"ל שבה משמש כמעט אך ורק הפועל בבניין פיעל רִקֵּד (לרוב הוא מכוון לניעור הנפה בעת ניפוי הקמח). בעברית החדשה השתגר השימוש בבניין קל (מורשת המקרא שבו יש 3 מופעים בבניין קל ו־5 בבניין פיעל).
  • דָּן – דִּיּוּן (במקום דִּין; השם דִּין ביסודו הוא שם פעולה: "כִּי יַעֲשֶׂה ה' דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים", תהלים קמ, יג).
  • דָּר – דִּיּוּר (במקום דִּירָה; השם דִּירָה ביסודו הוא שם פעולה: "שם תהי דירתו ושם תהא מיתתו ושם תהא קבורתו" משנה מכות ב, ז).
  • חָתַךְ – חִתּוּךְ (השם חֲתִיכָה משמש לציון דבר שנחתך; הפועל חִתֵּךְ קיים)
  • מָאַס – מֵאוּס (לצד מְאִיסָה; גם את הפועל מֵאֵס אפשר למצוא פה ופה).
  • עָסַק – עִסּוּק (יש היקרויות יחידות של הפועל עִסֵּק בלשון חז"ל)
  • סָעַד – סִעוּד (לצד סַעַד, בלשון המשנה יש סִעֵד, והאקדמיה קבעה מְסַעֵד למי שמטפל באדם "סיעודי")
  • כָּסַף (נִכְסַף) – כִּסּוּפִים
  • דָּגַם – דִּגּוּם (במקום דְּגִימָה; השם דגימה משמש לציון תוצאת הפעולה)
  • יָזַם – יִזּוּם (לצד יָזְמָה)
  • קָדַח – קִדּוּחַ (לצד קְדִיחָה)
  • אָטַם – אִטּוּם (לצד אֲטִימָה)
  • קָטַן – קִטּוּן (שם הפעולה קְטִינָה אינו משמש)
  • קָטַע – קִטּוּעַ (לצד קְטִיעָה)
  • שָׁפַט – שִׁפּוּט (לצד מִשְׁפָּט ושְׁפִיטָה)
  • רָשַׁם (נִרְשַׁם) – רִשּׁוּם וגם הַרְשָׁמָה (הצורה רְשִׁימָה משמשת לציון התוצר; ותינתן הדעת שלפועל הִרְשִׁים משמש השם המופשט רֹשֶׁם.

2.6 שמות פעולה במשקל הַקְטָלָה לפעלים בבניין פיעל

במקרים שלהלן לצד שם הפעולה הצפוי לבניין פיעל, משמש שם פעולה במשקל הַקְטָלָה של בניין הפעיל לצד צורה במשקל קִטּוּל:
  • שִׁעֵר – הַשְׁעָרָה (לצד שִׁעוּר – מילה זו משמשת שימוש רחב אך אינה נתפסת כשם פעולה).
  • נִמֵּק – הַנְמָקָה (=ארגומנטציה, לצד נִמּוּק 'ארגומנט' המציין את תוצאת הפעולה).
  • כִּוֵּן – הַכְוָנָה (לצד כִּוּוּן). להרחבה

2.7 שימוש בשמות פעולה המתאימים לבניינים אחרים – לבידול משמעות

ראינו לעיל (1.5) שימוש במשקלים שונים של שמות הפעולה לצורך בידול משמעות כאשר הפועל משמש במשמעויות שונות. במקרים שלהלן נוצר למטרה זו שם פעולה במשקל של בניין אחר (ברובם משקל קִטּוּל לפועל בבניין קל):
  • חָזָה – חָזוֹן / חִזּוּי (מן הסתם כדי להימנע מ'חזייה')
  • שָׁקַל – שְׁקִילָה / שִׁקּוּל (דעת)
  • טָעַן – טְעִינָה / טִעוּן
  • כָּבַשׁ – כְּבִישָׁה / כִּבּוּשׁ
  • לִוָּה – לִוּוּי / לְוָיָה (של מת; להרחבה)

2.8 שמות במשקל קִטּוּל שאין כנגדם פועל

לסיום נציין ששם הפעולה קִטּוּל – הפורה במשקלי שמות הפעולה בימינו – מוליד שמות פעולה חדשים גם כשאין כנגדם פועל (לעיתים אפשר למצוא בספרות את הפועל אך הוא אינו משמש בלשון הרגילה; למקצת השמות נוצר או ייווצר בשלב מאוחר יותר פועל). הינה מבחר דוגמאות: ביון, דיוור (נראה שהחל שימוש גם בפועל), היגוי, עיתוי, רישוי, שיטור, שימוע. ויש גם מילים שחודשו במשקל קִטּוּל לציון שם מכליל: ביגוד (כלל הבגדים, והשוו 'הלבשה' ו'הנעלה'), מִכשור (כלל המכשירים). כתבה רונית גדיש [post_title] => שמות הפעולה – מגוון המשקלים וחריגים [post_excerpt] => בימינו לצד שמות הפעולה הסדירים קְטִילָה, קִטּוּל והַקְטָלָה משמשים שמות פעולה רבים השקולים במשקלים אחרים. כמו כן לא מעט שמות פעולה במשקל של בניין אחד משמשים לפועל בבניין אחר. ברשומה מובאות שפע של דוגמאות לתופעות אלו. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-03-13 13:47:13 [post_modified_gmt] => 2024-03-13 11:47:13 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://ahl.org.il/?p=91396 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בימינו לצד שמות הפעולה הסדירים קְטִילָה, קִטּוּל והַקְטָלָה משמשים שמות פעולה רבים השקולים במשקלים אחרים. כמו כן לא מעט שמות פעולה במשקל של בניין אחד משמשים לפועל בבניין אחר. ברשומה מובאות שפע של דוגמאות לתופעות אלו.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מה קנית לחג? - מה אביא מתנה לחמותי? - אני אביא לה זבד איור של אנשים מתלבטים

מתנה ונרדפותיה

WP_Post Object
(
    [ID] => 17933
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2016-11-17 16:04:58
    [post_date_gmt] => 2016-11-17 14:04:58
    [post_content] => 

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא.

לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל ה־ת (אות השורש השנייה). במילה מתת נידַמתה גם ה־נ השנייה של השורש (אל ה־ת השנייה – ת' הנקבה), בדומה למה שקרה בשם הפועל לָתֵת.

הקשר שבין מתנה לנתינה אין בו להפתיע, ואת הקשר הזה אפשר למצוא גם בשפות אחרות. כך למשל קשורה באנגלית המילה gift לפועל give, ובלטינית קשורה donum 'מתנה' אל הפועל do 'אני נותן'.

מקבילו של השורש העברי נת"ן באכדית הוא נד"ן, וממנו נגזרו לא רק המילים nidnu, nidintu, mandattu 'מתנה' אלא גם nudunnu (נֻדֻנּוּ), שהתגלגלה לארמית הבבלית בצורה נדוניא וממנה לנדוניה בעברית. בעברית (ובארמית) נדוניה היא מעין מתנה שמעניק האב לבתו לרגל נישואיה. למילה נֻדֻנּוּ באכדית הייתה משמעות נוספת: מתנה שנתן הבעל לאשתו בחייו כדי להבטיח שלאחר מותו לא תהיה נזקקת. מתנה אחרת מן השורש האכדי הזה כבר מצויה בדברי יחזקאל: "וְאַתְּ נָתַתְּ אֶת נְדָנַיִךְ לְכָל מְאַהֲבַיִךְ" (טז, לג). בראשית אותו הפסוק מזומנת מתנה נוספת: נֵדֶה, ואם נכונה ההשוואה לארמית הארץ־ישראלית, הרי ששורשה נד"י ואף משמעותו לתת.

גם המילה מִנְחָה קשורה בנתינה. מצורת הרבים (בלשון חכמים) מְנָחוֹת – כשם המסכת במשנה – ומן ההשוואה לשפות שמיות אחרות, כגון ערבית, עולה ששורש המילה איננו נו"ח אלא מנ"ח ומשמעו 'לתת מתנה'. ואומנם המנחה המקראית איננה רק קורבן או מתנה לאלוהים; המנחה יכולה להיות גם מתנה לבשר ודם, כעולה למשל מסיפור פגישת יעקב ועֵשו: "וַיָּלֶן [יעקב] שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו" (בראשית לב, יד; המילה חוזרת עוד כמה פעמים בסיפור).

נרדפת אחרת בתנ"ך היא המילה הנדירה שַׁי (ישעיהו יח, ז; תהלים סח, ל; עו, יב), המיוחדת ללשון השירה. מן הממצא המקראי עולה שאת השי הובילו. בברכת יעקב ליהודה אנו קוראים "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית מט, י), ולפי אחת ההצעות אין המילה שילה כי אם חיבור המילים שי+לו. פירוש זה עולה גם מן המדרש – על פי אחת מגרסאות בראשית רבה: "'עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה' שעתידין כל אומות העולם להביא דורון למשיח בן דוד שנאמר 'בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לַה' צְבָאוֹת' [ישעיהו יח, ז]" (מהדורת תאודור–אלבק, ויחי צז, עמ' 1219).

המילים הנרדפות תְּשׁוּרָה וזֵבֶד יחידאיות הן. המילה זֵבֶד והפועל זָבַד מצויים בדברי לאה עם לידת זבולון: "וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב" (בראשית ל, כ). השורש זב"ד משמש עוד במקרא בשמות פרטיים, דוגמת זְבוּדָּה אֵם יהויקים מלך יהודה. שורש זה מוכר במשמעות דומה של הענקת מתנה גם בשפות שמיות אחרות, דוגמת ארמית וערבית. בימינו – בעקבות הנהוג בעדות המזרח – מומלץ לקרוא למסיבה הנערכת להולדת בת זֵבֶד הבת.

גם המילה תְּשׁוּרָה משמשת במקרא פעם אחת בלבד – בחיפושי שאול ונערו אחר האתונות שאבדו לקיש, אבי שאול. הנער מציע לשאול לבקש את עזרת שמואל, ושאול שאינו מעוניין לבוא אליו בידיים ריקות שואל: "וְהִנֵּה נֵלֵךְ וּמַה נָּבִיא לָאִישׁ כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים. מָה אִתָּנוּ?" (שמואל א ט, ז). ההבנה כי תשורה מתנה היא, מסתברת אך אינה ודאית. גם גיזרון המילה אינו ברור: האם קשורה המתנה לשורש שו"ר שמובנו לראות (אולי מתנה הניתנת לאדם כשבאים לראותו) או שמא לשורש שו"ר שמובנו להתקרב (כלומר כעין תקרובת), כמו בפסוק "וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ, וַתְּשַׁלְּחִי צִירַיִךְ עַד מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד שְׁאוֹל" (ישעיהו נז, ט). מן המילה תשורה כבר גזרו ראשוני הפייטנים מילה נוספת שמשמעה 'מתנה': המילה תֶּשֶׁר, ואותה קבעה האקדמיה בשנת תשמ"א (1981) לכסף שמוענק לנותן שירות (נוסף על התשלום המגיע לו) על שירותו הטוב (tip).

עוד מתנה מקראית היא מַשְׂאֵת (בנסמך מַשְׂאַת־) מן השורש נשׂ"א. למילה זו כמה משמעים, ובהם תרומה ומתנה. כך למשל אנו קוראים בתהלים (קמא, ב) "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב" ובאסתר (ב, יח) "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו [...] וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ". כשם שאת התרומה (מן השורש רו"ם) מרימים, את המשאת נושאים.

בלשון חכמים נוספה לעברית המילה היוונית דורון (doron). כך למשל בתלמוד הבבלי נזכר הסיפור על האיש שהביא לאלישע "לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ" (מלכים ב ד, מב), ונשאלת השאלה "וכי אלישע אוכל ביכורים הוה?" על כך משיבים: "אלא לומר לך כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב ביכורים" (כתובות קה ע"ב). המילה דורון משמשת בעברית ימינו בעיקר שם פרטי. היא גם אחד מֵרכיבי שמו הלועזי של חוזה המדינה – בנימין זאב תאודור הרצל. השם היווני תֵאוֹדוֹר משמעו מתנת האל (תֵאוֹס – אֵל; דורון – מתנה), והוא מקביל לשמות עבריים המוכרים מן המקרא דוגמת מַתִּתְיָה(וּ), מַתַּנְיָה(וּ), זַבְדִּיאֵל, וקרוב אל שמות דוגמת נְתַנְאֵל, נְתַנְיָה(וּ), אֶלְנָתָן וזְבַדְיָה(וּ). ואומנם אליעזר בן־יהודה עברת את שמו של הרצל וקרא לו בעיתונו מתתיהו הרצל.

[caption id="attachment_19365" align="aligncenter" width="481"]מתוך העיתון 'השקפה', כ"ט בתמוז תרס"ד מתוך העיתון 'השקפה', כ"ט בתמוז תרס"ד[/caption] כתב ברק דן [post_title] => מתנה ונרדפותיה [post_excerpt] => התדעו כמה מילים נרדפות יש למילה מתנה? עושר לשוני רב שמור לנותני המתנות ולמקבליהן וגם לכותבי התשבצים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%a0%d7%a8%d7%93%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-12-21 07:55:15 [post_modified_gmt] => 2022-12-21 05:55:15 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://ahl.org.il/?p=17933 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

התדעו כמה מילים נרדפות יש למילה מתנה? עושר לשוני רב שמור לנותני המתנות ולמקבליהן וגם לכותבי התשבצים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מַתָּן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מַתָּן 1 (נתינה; מַתָנה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>