הדף בטעינה

על המילה נִבְדָּל

במילון

 (ללא ניקוד: נבדל)
בנייןנפעל
שורשבדל
נטייהנִבְדֶּלֶת
נטיית הפועלנִבְדַּל, ייבָּדל, להיבָּדל לכל הנטיות

הגדרה

  • (מ־) מורחק או מתרחק מאחֵרים
  • שונה מאחֵרים בהתנהגותו
  • [בצורת הווה זכר] (בכדורגל) שחקן שהתקדם לבדו אל מעֵבר לקווי הקבוצה היריבה ובמצב זה אסור לו לבעוט בכדור (בלועזית: אופסייד)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

נבדל" (אופסייד). הסתכל בציור הזה (נקודות שחורות) קבוצה א', נקודות לבנות קבוצה 1). קו השער לכדורגל השוער א' תפס את הכדור וזרקו למגרש, שחקן 1 מהקבוצה שבנגד הפם את הכדור ברגלו ובעט לשער. שחקן 1 איננו נבדל, אם כי לפניו היה רק שחקן אחד מהקבוצה שבנגד. מדוע? מפני שלפני בעיטתו נגע בכדור שחקן מהצד שכנגד. השחקן 2 מתקדם עם הכדור ומוסרו לשחקן 2. השחקן 2 הוא במצב של "נבדל" כי בינו ובין קו השער אין שני שחקנים מהקבוצה שכננד.

"העברת השער" נפסלה בגלל "רחוק" ו"חטא"

WP_Post Object
(
    [ID] => 66892
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2022-12-11 16:10:46
    [post_date_gmt] => 2022-12-11 14:10:46
    [post_content] => אחד החוקים המייחדים משחק כדורגל רשמי הוא חוק הנבדל, שנועד למנוע מצב שבו שחקן נמצא לבדו ליד שער הקבוצה היריבה ומחכה לכדור.

באנגלית נקרא מצב זה בשם 'אופסייד', ובעברית כבר לפני למעלה מ־80 שנה נבחר לכך המונח 'נבדל' – כלומר מצב שבו שחקן כלשהו נבדל מחבריו ועומד מעבר לקו שחקני הקבוצה היריבה. הינה למשל תרשים שפורסם במדור הספורט בעיתון דבר בשנת 1937, כדי ללמד את הציבור איזה מצב נחשב "נבדל" ואיזה מצב הוא חוקי:



 

במקור כיוונה המילה 'נבדל' לשחקן, והדיון היה אם השחקן 'עמד נבדל' או 'לא עמד נבדל'. לדוגמה, בכתבה בעיתון הארץ משנת 1936 נכתב:

בזמן שהחלוץ האמצעי מוסר את הכדור לקיצוני הימני והקיצוני השמאלי עומד נבדל (אופסייד בלעז) – אין השופט רשאי לשרוק.

בהמשך כבר לא ייחסו את המילה לשחקן, ופשוט כתבו 'היה מצב של נבדל', כמו השימוש במילה האנגלית אופסייד. מעניין לראות שלפני חידוש המונח 'נבדל' במובן זה, השתמשו גם במילה 'רחוק'. הינה דוגמה מתיאור ההתמודדות בין קבוצת "הכח" היהודית שהגיעה מווינה ובין נבחרת "ארץ ישראל", כלומר שלטונות המנדט הבריטי, כפי שפורסמה בעיתון דאר היום בז' בשבט תרפ"ד, 13 בינואר 1924. העיתון מדווח בהתרגשות על האירוע, ומוסר:

הקהל שהתאסף במגרש הספורטיבי לראות בהתחרות היה הגדול ביותר שראתה ירושלים במשחק כדור־רגל, והמשחק עצמו היה בלי כל ספק המענין ביותר שראתה הארץ מאז ומעולם. את הקהל שבא לראות במחזה, על המגרש ועל הגבעות מסביב, אפשר להעריך לששת או לשבעת אלפים נפש.

ובכן, המשחק התחיל, והשחקנים היהודים החלו להראות את יכולותיהם:

במשך 15 הרגעים הראשונים הכריח נמש את המגינים הארץ־ישראלים לעשות שלושה קרנות שלא נשאו כל פרי. אחרי רגעים אחדים היה נמש שוב מעביר שער ע"י מסירה מוצלחת מאד מהרץ גוטמן - אלמלא נמצא 'רחוק' (אופסייד). אולם ההזדמנות לא אחרה לבא. הרץ המרכזי גוטמן מסר את הכדור לכץ, החלוץ השמאלי, ובמהירות הברק התקדם זה למול השער והעביר את הכדור באפן ששום שוער לא יכול לעצרו. המעמד אחרי עשרים רגעים: הכח 1, א"י 0.

העיתון ממשיך לתאר את המשחק, שהסתיים בתוצאה 0:3 לקבוצת "הכח", לשמחת האוהדים הירושלמים. עוד מעניין לראות שהמונח להבקעת שער היה העברה, כלומר העברה של הכדור מעבר לקו השער. מונח עברי נוסף שהשתנה במרוצת הזמן הוא החלופה העברית לפאול הלועזי. כך מתואר בהמשך הידיעה:

בערך ארבעים רגע אחרי התחלת המשחק עלה בידי נמש ע"י התפרצות מוצלחת להגיע לידי השער ולהעבירו בשלישית, אולם השופט פסק שאין כאן שער, מאחרי שלפני זה עשה 'חטא' אחד ממְשחקי [=משחקני] א"י. הכדור הוחזר איפוא לנקודת 'החטא', ועל גוטמן הוטל לבעט בו. הבעיטה היתה נהדרה: מעל לראשי המשחקים העביר את הכדור לשער מתחת לעמוד [=למשקוף].

הפאול שנקרא כיום בשם 'עבירה' נקרא כאן 'חטא', והנקודה שבה בוצעה העבירה היא אפוא 'נקודת החטא'. בהמשך הידיעה מתאר הכתב כי התפתחה "התרגזות רבה בין הקהל וגם בין המְשחקים", אך בסופו של דבר נרגעו הרוחות והסתיים המשחק, האוהדים נשאו על כפיים את שחקני "הכח", הנציב העליון בירך את השחקנים – ו"חברי שתי הקבוצות הוזמנו לכוס תה על ידי המועדון הספורטיבי".    כתב: יעקב עציון [post_title] => "העברת השער" נפסלה בגלל "רחוק" ו"חטא" [post_excerpt] => איך תיארו בעיתון משחק כדורגל לפני כמאה שנים? פרסום חדש במדור 'מאוצרות הארכיון' לרגל גביע העולם בכדורגל. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%a2%d7%a8-%d7%a0%d7%a4%d7%a1%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%92%d7%9c%d7%9c-%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%95%d7%97%d7%98%d7%90 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-01-17 21:00:50 [post_modified_gmt] => 2024-01-17 19:00:50 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://ahl.org.il/?p=66892 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך תיארו בעיתון משחק כדורגל לפני כמאה שנים? פרסום חדש במדור 'מאוצרות הארכיון' לרגל גביע העולם בכדורגל.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של כריסטיאנו רונאלדו והכיתוב: שער מבקיעים תוקעים או מכניסים?

גביע העולם בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 29821
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-06-24 13:40:40
    [post_date_gmt] => 2018-06-24 10:40:40
    [post_content] => משחקי גביע העולם בכדורגל הם זמן טוב להתרווח בכורסה, להדליק טלוויזיה – ולהתווכח על מה שחשוב באמת: דרום קוראה או קוראה הדרומית? סעודיה או ערב הסעודית? שדר או שדרן? מה מקור המילה תיקו? ואיך "עושים" גול בעברית?
מבחר תשובות על שאלות כדורגל בשיתוף עם אתר YNET.

1. כדור רגל או כדורגל?

שם המשחק נכתב במילה אחת – כַּדּוּרֶגֶל וכך גם כַּדּוּרַגְלָן, אבל את שם הכדור כותבים בשתי מילים: 'כדור רגל'. כך למשל הורה יכול לומר לילדיו: "אבל כבר קניתי לכם שלושה כדורי רגל". את ההבחנה בין שם המשחק במילה אחת ובין שם הכדור בשתיים אנחנו מוצאים כבר במילון למונחי ההתעמלות והספורט של ועד הלשון העברית משנת תרצ"ז, 1937. ודרך אגב, איש הלשון יצחק אבינרי סבר שהמילה כַּדּוּרַגְלָן ארוכה ומסורבלת, ולכן הציע לקרוא לשחקני הכדורגל דּוּרַגְלָנִים בהשמטת הכ"ף. אבל נראה שהשחקנים אינם מוותרים בקלות על הכדור.

2. איך אומרים בעברית מונדיאל?

השם הרשמי הוא "גביע העולם בכדורגל". השם הרווח מונדיאל פירושו 'עולמי' בספרדית (mundial) ובצרפתית (mondial) – במקור מן המילה הלטינית mundus שפירושה 'עולם'.

3. מרוקאי או מרוקני? ארגנטינאי או ארגנטיני? פורטוגלי או פורטוגזי? ואיך קוראים למי שבא מאורוגוואיי או מפנמה?

בעברית החדשה אין כללים ברורים לקביעת שמות התואר הנגזרים משמות מקומות (שמות אלו קרויים בפי הבלשנים "שמות ייחוס"). ועדת הדקדוק של האקדמיה ניסתה בעבר להסדיר את העניין הזה, אבל בגלל ריבוי היוצאים מן הכלל שכבר התקבעו בפי הדוברים, הוחלט בסופו של דבר שלא להתערב בזה. לפני ההחלטה הזאת היה מקובל להמליץ על הצורות מרוקני ואמריקני בסיומת ־ני – על פי צורות מן המקורות כמו 'שילוני' מִן העיר שילה, 'חיפני' מחיפה, 'טַברני' מטבריה (כל שמות המקומות האלה מסתיימים בתנועה – בדיוק כמו מרוקו ואמריקה). אבל בעברית החדשה יש גם שמות ייחוס רבים בסיומת ־אִי, כמו ליטאי, וינאי, אתונאי. אם כן אין מניעה לומר מרוקאי. ארגנטיני וארגנטינאי – שניהם טובים, ובלבד שיבואו לשחק כאן. פורטוגלי ופורטוגזי – הצורה שעורכי הלשון נוהגים להמליץ עליה היא פורטוגלי: פורטוגל–פורטוגלי כמו ישראל–ישראלי, מואב–מואבי, יפן–יפני. ומניין הצורה הרווחת פורטוגזי? שם הייחוס פורטוגזי לא נגזר משם המקום אלא משם הייחוס הלועזי, למשל Portuguese באנגלית. כלומר הוסיפו את הסיומת העברית ־ִי על מילה שכבר כללה סיומת של שם תואר לועזי. למעשה בדיוק אותו הדבר קרה כבר בתקופת חז"ל בשם הייחוס איטלקי (ולא איטלי כצפוי) – בהוספת סיומת התואר העברית ־ִי על הצורה הרומית italicus או הצורה היוונית italikos. למי שבא מאורוגוואי אפשר לקרוא אורוגוואִי, ולמי שבא מפנמה – פנמִי או פנמָאִי.

4. דרום קוראה או קוראה הדרומית? סעודיה או ערב הסעודית?

מכיוון שמדובר בשתי מדינות נפרדות מוטב לומר קוראה הדרומית וקוראה הצפונית. המדייקים מבחינים בין שני סוגי צירופים: 'דרום אמריקה', 'צפון הנגב' וכדומה הם חלקים של ישות אחת: החלק הדרומי של יבשת אמריקה, החלק הצפוני של הנגב. במקרה זה הצד מופיע בראש הצירוף. לעומת זאת 'קוראה הדרומית', 'קוראה הצפונית' הן שתי מדינות נפרדות, ולא חלקים של אותה מדינה, ולכן השם 'קוראה' מופיע בראש ואחריו שם מבחין – 'הדרומית' או 'הצפונית'. השם הרשמי של המדינה השוכנת מדרום־מזרח לישראל הוא ערב הסעודית.

5. מה מקור המילה תיקו?

ראשית אולי יש שיופתעו לדעת שההגייה התקנית של המילה היא תֵּיקוּ בשורוק (ולא "תיקוֹ"). המילה תיקו לקוחה במקור מן המינוח התלמודי. כאשר ויכוח בין חכמים בתלמוד נותר בחוסר הכרעה אומרים על השאלה "תיקו". מקור המילה בארמית, ושם מדובר בצורת פועל בעתיד – 'תיקום', כלומר 'תעמוד'. פירוש הדבר: השאלה תמשיך ותעמוד בלא פתרון, השאלה בעינה עומדת, אין הכרעה לכאן או לכאן. בארמית פעמים רבות נשלו העיצורים הסופיים, וכך נותרנו עם הצורה תיקו. לימים נתפרשה הצורה תיקו כראשי תיבות תשבי יתרץ קושיות ובעיות – כלומר השאלה תישאר ללא הכרעה עד לבואו של אליהו הנביא (התשבי) בימות המשיח.

6. איך "עושים" גול – מבקיעים? תוקעים? מכניסים?

מבקיעים או כובשים, ובעברית תקנית מוטב כמובן להבקיע שער ולא גול. בלשון הדיבור לפעמים גם "מפציצים את הכדור לשער", כמו מונחים אחרים מתחום הצבא והמלחמה המשמשים בתחום הכדורגל, למשל  "השחקן בעט בעיטת טיל", "הקבוצה פתחה בבליץ על יריבתה". שימושים אלו מוסיפים כמובן עניין והעצמה.

7. האם אפשר לקרוא למשקוף השער 'קורה'?

לכאורה אפשר לקרוא גם למשקוף קורה, שהרי קורה היא מוט, בול עץ. אבל מכיוון שמדובר במינוח מקצועי בתחום הכדורגל ראוי להקפיד על ההבחנה הנהוגה: העמודים האנכיים של השער נקראים קורות, והמוט האופקי שלמעלה – משקוף. ומדוע בכלל המשקוף נקרא משקוף? בעניין זה יש מחלוקת. לפי אחת הדעות השורש שק"ף מציין ביסודו דבר גבוה על פי מקבילה בערבית, ולכן קוראים 'משקוף' דווקא לקורה העליונה שבראש הדלת או השער. לדעת אחרים המילה משקוף קשורה לשורש הארמי שק"ף המציין נקיפה וחבטה. לפי זה מקור שמו של המשקוף בהיות הדלת שוקפת כלומר חובטת ומכה בו. פירוש זה נזכר כבר בפירוש רש"י לתורה.

8. רחבת השש־עשרה או רחבת השישה־עשר?

המונח התקני שנקבע במונחי החינוך הגופני של האקדמיה הוא רחבת השישה־עשר – בזכר, שהרי מדובר בשישה עשר מטרים.

9. שדר כדורגל או שדרן כדורגל?

לפנינו מקרה שבו שתי מילים משמשות באותה המשמעות. במקרה כזה יכולים לקרות כמה תרחישים: שתי המילים ישמשו זו לצד זו או שיחול פיצול משמעות בין המילים או שמילה אחת תשתלט והשנייה תיעלם. נראה שבשנים האחרונות יש העדפה למילה שַׁדָּר, ובעקבות זאת הלכה גם הוועדה למונחי תקשורת של האקדמיה שקבעה במילונה משנת תשע"ב, 2012, את המילה שַׁדָּר למונח הרשמי. ומה יהיה גורלה של המילה שַׁדְרָן? ימים יגידו. בהזדמנות זו נספר שהמילים שידור, לְשַׁדֵּר ומִשְׁדָּר התחדשו להעברת מסרים באמצעות רדיו וטלוויזיה על פי השורש הארמי שד"ר המקביל במשמעותו לשורש של"ח.

10. חלופות עבריות למונחי כדורגל

  • פנדל – בעיטת עונשין או בעיטת אחד עשר מטרים
  • טורניר – סדרת תחרויות
  • מנג'ר – מנהל (ואם רוצים אפשר גם מנהל ספורטיבי וכדומה)
  • פאול – עבירה
  • חוליגנים – בריונים
  • אולטראס – לא נקבעה חלופה, אבל אפשר לומר 'אוהדים שרופים' (ובמקרים קשים יותר 'אוהדים שורפים'...)
  • שלבי נוק־אאוט – לא נקבעה חלופה לנוק־אאוט בתחום הכדורגל, אבל בתחום האגרוף נוק־אאוט הוא מיגור. לכן אם רוצים אפשר לדבר על שלבי המיגור (מונח אימתני כיאה לעניין).

11. האם "נבדל" היא חלופה רשמית ל"אופסייד"?

כן, בהחלט. המונח נִבְדָּל נקבע כבר בימי ועד הלשון, במילון הנזכר משנת תרצ"ז, 1937.

12. מנצחים במשחק או מנצחים את המשחק?

מנצחים את היריב במשחק, ולא מנצחים את המשחק. הניסוח "לנצח את המשחק" נשמע לעיתים בלשון הדיבור, ואינו אלא בבואה של האנגלית "to win the game". כך גם מפסידים במשחק ולא את המשחק – אלא אם כן הכוונה למשחק שהתבטל... [post_title] => גביע העולם בעברית [post_excerpt] => משחקי גביע העולם בכדורגל הם זמן טוב להתרווח בכורסה, להדליק טלוויזיה – ולהתווכח על מה שחשוב באמת: סעודיה או ערב הסעודית? שדר או שדרן? איך "עושים" גול בעברית? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%92%d7%91%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-11-25 06:52:10 [post_modified_gmt] => 2022-11-25 04:52:10 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://ahl.org.il/?p=29821 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

משחקי גביע העולם בכדורגל הם זמן טוב להתרווח בכורסה, להדליק טלוויזיה – ולהתווכח על מה שחשוב באמת: סעודיה או ערב הסעודית? שדר או שדרן? איך "עושים" גול בעברית?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>