הדף בטעינה

על המילה שִׁחוּר

במילון

 (ללא ניקוד: שיחור)
מיןזכר
שורששׁחר
נטייהשם הפעולה של מְשַׁחֵר

הגדרה

  • חיפוש (בעיקר של מזון)
  • גישה שלפיה המוסד המטפל יוצא לקראת הצרכן או המטופל, מביא את המידע לפתחו, מאתר אנשים בסיכון וכדומה (בלועזית: רִיצִ'ינְג אָאוּט)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מונחים חדשים במדע המדינה אֱנוֹשָׁנוּת (הומניזם); אֱנוֹשְׁתָנוּת (הומניטריזם) גַּנְזָר (צנזוֹר); גַּנְזָרוּת (צנזורה) הוֹנְתָנוּת (קפיטליזם) בִּשְׁרוּר (לגיטימציה); הַפְחָלָה (דה-לגיטימציה) לוֹפְתָנוּת (טוטליטריזם) מוֹלַדְתָּנוּת (פטריוטיזם) מַלְהִיגוּת (דמגוגיה) מִסְכָּם (קונסנזוס) שְׁלֹוֹמָנוּת (פציפיזם) חם מהתנור! האקדמיה ללשון העברית

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022)

WP_Post Object
(
    [ID] => 63601
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2022-06-09 07:00:16
    [post_date_gmt] => 2022-06-09 04:00:16
    [post_content] => 

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה לאחרונה אושרו מילוני מונחים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים, כגון אנושנות (הומניזם), גַּנזר (צנזור), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), שלומנות (פציפיזם), מולדתנות (פטריוטיות), מִסכם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).

עוד הוחלט על ההגייה התקנית של מילים שאולות דוגמת אוקיינוס ובולמוס.

בישיבת המליאה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית, שהייתה בכ"ט באייר תשפ"ב, 30 במאי 2022 (ישיבה שעו), אושרו שתי רשימות מונחים ששקדו עליהן ועדות מינוח מקצועיות ייעודיות לאורך תקופה ארוכה.

מונחי מדע המדינה

תחום מדע המדינה עתיר במונחים לועזיים, והוועדה המקצועית מצאה לנכון להציע במקרים רבים חלופות עבריות למונחים אלו. הינה מבחר מן החידושים ברשימה החדשה שבה כ־250 מונחים:
  • אֱנוֹשָׁנוּת [הומניזם]; אֱנוֹשְׁתָנוּת [הומניטריות]
  • אִרְגּוּן נֶבַע, הִתְאַרְגְּנוּת נֶבַע [התארגנות חברתית שצומחת מלמטה, מתוך צרכים של קבוצות ומגזרים; grassroots organization, grassroots organizing]
  • גִּיּוּּשׁ [יצירת גוש פוליטי מכמה סיעות, alignment] כנגד פּוֹרְרוּת [נטישה של בוחרים את מחויבותם למפלגתם וכדומה; dealignment]
  • גַּנְזָר [צנזוֹר], וכך גם גַּנְזָרוּת [צנזורה], גִּנְזוּר [צִנְזוּר]
  • דְּפוּסָה [פרדיגמה]
  • הוֹנְתָנוּת [קפיטליזם]
  • הֶחְסֵם [אמברגו]
  • הֶסְמֵךְ [מנדט, הוראה או הסמכה הניתנת לגורם מסוים לפעול בעניין ציבורי]
  • הַעֲדָפַת קְרוֹבִים [נפוטיזם]
  • חֵרוּתִיּוּת [ליברליזם]; חֵרוּתָנוּת [ליברטריאניזם]
  • כָּרְחָנוּת [דטרמיניזם]
  • כִּשְׁרוּר [לגיטימציה] וניגודו הַפְסָלָה [דה־לגיטימציה]
  • לוֹפְתָנוּת [טוטליטריזם]
  • מוֹלַדְתָּנוּת [פטריוטיזם]
  • מַלְהִיגוּת [דמגוגיה]
  • מִסְכָּם [קונסנזוס]
  • מַתְרִיעָן [אדם המתריע על שחיתויות, על מחדלים וכיו"ב; whistleblower]
  • נְאוּם הַתָּשָׁה [פִילִיבַּסְטֶר]
  • עֲדָתִיּוּת [אתניות]; עֲדָתָנוּת [אֶתְנוֹצֶנְטְרִיּוּת]
  • פּוֹלִיטִיקָה מְצִיאוּתָנִית [ריאלפוליטיק]
  • שְׁלוֹמָנוּת [פציפיזם]
  • שִׁלְטוֹן אַנְשֵׁי דָּת [תאוקרטיה]
  • שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי הוֹן [פלוטוקרטיה]
  • שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי כִּשּׁוּרִים [מריטוקרטיה]
  • שִׁלְטוֹן יָחִיד [אוטוקרטיה]
  • שִׁלְטוֹן מֻמְחִים [טכנוקרטיה]

לרשימת המונחים המלאה (בקובץ PDF) הרשימה תתפרסם בהקדם באתר המונחים של האקדמיה.

את הקמת הוועדה למונחי מדע המדינה יזם ד"ר נדיר צור ז"ל בשנת תשע"ג (2013), והוא אף עמד בראשה בתחילת דרכה עד לפטירתו בטרם עת. בראש הוועדה עמד ברוב שנותיה פרופ' דן אבנון מן המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. חברי הוועדה: פרופ' אורן ברק, פרופ' יצחק גל־נור, פרופ' הנרייט כלב-דהאן, ד"ר גייל טלשיר, ד"ר אפרת קנולר ופרופ' מיכאל קרן; חברי האקדמיה ללשון העברית – פרופ' דוד רוזנטל ופרופ' עפרה תירוש־בקר. בשיקולי הוועדה הובאה בחשבון התאמת החלופות העבריות למשמעות המדויקת של המונח הלועזי ולשימוש במונח במחקר ובהוראה של מדע המדינה. אנשי המקצוע בוועדה הביעו רצון למצוא חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרבים המשמשים בתחום, וקיבלו עליהם להשריש אותם בקרב עמיתיהם ותלמידיהם.

מונחי בריאות הציבור

עולם בריאות הציבור נחשף לציבור הרחב בשנתיים וחצי האחרונות בעקבות מגפת הקורונה, ואולם יש בו תחומים רבים נוספים שחשיבותם רבה לשמירה ולקידום של בריאות האוכלוסייה. במטרה להעמיד מינוח מקצועי אחיד לכל העוסקים בבריאות הציבור הוקמה בשנת תשע"ד (2013) ועדת מינוח שבה חברו מומחים בבריאות הציבור ונציגי האקדמיה. הוועדה הכינה רשימה של כ־300 מונחים העוסקים בהיבטים שונים, ובהם קידום הבריאות, שירותי הבריאות, תזונה ומשקל, פעילות גופנית, סיכונים ועוד. רשימה זו מצטרפת לרשימת מונחי האפידמיולוגיה שאושרה לפני כשנה. בחידושים שאושרו ברשימה:
  • תַּסְמִינִי [סימפטומטי] כנגד אִי־תַּסְמִינִי [א-סימפטומטי]
  • עִלּוּם נְתוּנִים מְזַהִים, ובקיצור: עִלּוּם [de-identification, במקום התממה]
  • שְׁמֵנוּת [obesity]; שְׁמֵנוּת קִיצוֹנִית [morbid obesity; מונח זה מחליף את המונח אַבֶּסֶת שנקבע בעבר]
  • הֲלִיכוּת [walkability], רְכִיבוּת [bikability]
  • לְבַדּוּת [solitude]; לְבַדּוּת חִיּוּבִית [זמן איכות המוקדש לעיסוק משמעותי המסב לנמצא בו הנאה ואף מאפשר התפתחות אישית; positive solitude]
  • הֵעָדְרָנוּת [היעדרות דרך שגרה מן העבודה או ממחויבות אחרת] כנגד נוֹכְחָנוּת [נוכחות עובד בעבודה אף אם אינו מבצע את עבודתו מפאת חולי או מסיבות אחרות]
  • זִהוּמַאי [במקום "זיהומולוג"]
עוד אושרו המונחים האלה:
  • מַחֲלָה מִתְמַשֶּׁכֶת [מחלה כרונית]
  • חֲסִינוּת קְהִלָּתִית עֲקִיפָה (לצד חֲסִינוּת עֵדֶר)
  • חִסּוּן [גם לציון החומר שבאמצעותו מחסנים; בעבר תַּרְכִּיב]
  • תּוֹצָא בְּרִיאוּתִי, ובקיצור: תּוֹצָא [outcome; להבדיל מן תּוֹצָאָה = result]
  • חוֹלְלוּת בְּרִיאוּת [סָלוּטוֹגֵנִיּוּת]
  • חוֹנֵךְ [מנטור]
  • שִׁחוּר [יציאה אל הצרכנים והמטופלים, והבאת המידע לפתחם, איתור פעיל של אנשים בסיכון וכדומה; outreach]
  • שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת רִאשׁוֹנִיִּים [שאינם טעונים הפניה, כגון רפואת משפחה, רפואת נשים, שירות אחיות]
  • שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת שְׁנִיּוֹנִיִּים [במרפאות בקהילה או במרפאות חוץ של בית החולים שנותנים רופאים מקצועיים (שאינם רופאים ראשוניים)]
  • שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת שְׁלִישׁוֹנִיִּים [דורשים מומחיות מיוחדת או מכשירים מיוחדים; בדרך כלל כרוכים באשפוז]
לרשימת המונחים המלאה (בקובץ PDF) הרשימה תתפרסם בהקדם באתר המונחים של האקדמיה. חברי הוועדה למונחי בריאות הציבור: מקרב אנשי המקצוע – ד"ר מילכה דונחין (יו"ר), פרופ' רחלי דנקנר, פרופ' אלכס לבנטל, פרופ' ורדה סוסקולני, פרופ' ליטל קינן־בוקר; מטעם האקדמיה – חברת האקדמיה פרופ' יהודית הנשקה ועובדת האקדמיה ד"ר טובה שטראוס שרברין; הצטרף אל הוועדה לאחרונה ד"ר רז דקל. ריכזה את הוועדה בשנתיים האחרונות רונית גדיש.

החלטות בדקדוק

בתחום הדקדוק אושר הניקוד בשורוק במילים שאולות בעלות הסיומת ־וס בהתאם להגייה הרווחת ולאו דווקא לפי התיעוד בספרות חז"ל. כך ינוקדו המילים אוקיינוּס, אפוטרופוּס, קולמוּס, בולמוּס, תרמוּס (בעברית שְׁמַרחֹם) בשורוק בסופן. הצורות המקבילות בסיומת ־וֹס כמובן עודן תקניות. עוד אושרה הצורה הרווחת קָנַבִּיס לציון הצמח והחומר המופק ממנו לעישון וכדומה, לצד הצורה המתועדת בספרות חז"ל קָנַבּוֹס. עוד החלטות בדקדוק שהתקבלו בישיבה שעו ראו במדור עדכונים אחרונים.   [post_title] => החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022) [post_excerpt] => אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-20 17:14:55 [post_modified_gmt] => 2023-08-20 14:14:55 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://ahl.org.il/?p=63601 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של מנקה בבית קולנוע והכיתוב: אגואיזם? אנוכיות! ואלטרואיזם? זולתנות!

עברית חברתית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5533
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-09-19 12:07:15
    [post_date_gmt] => 2012-09-19 09:07:15
    [post_content] => 

שיחור, החפצה, עיליתנות, זולתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out)

שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי פרופ' נתן צתרי על פי הפסוק במשלי: "עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ" (ז, טו). הפועל 'שיחר' משמעו חיפש וביקש, כגון 'שיחר לטרף' (על פי "מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף" באיוב כד, ה). יש הקושרים בין שִׁחֵר לשַׁחַר: המשמעות הבסיסית היא להקדים לעשות דבר מה, ומכאן לחפש, לבקש, לדרוש. מילה אחרת מן השורש שח"ר במשמעות זו היא שׁוֹחֵר – מי שמתעניין בדבר ומבקש להשיגו, כגון שוחר טוב (משלי יא, כז), שוחר דעת, שוחר שלום. שוחרים הם גם ידידים ונאמנים של מוסד כלשהו, כגון שוחרי האוניברסיטה. המונח שיחור אושר באקדמיה בשנת תשס"ג (2003).

הַחְפָּצָה

החפצה היא התייחסות אל אדם כאל חפץ. משתמשים במונח כדי לתאר יחס אל בני אדם כאל רכוש, כאל כלי לשימושו של אדם אחר וכדומה. המילה החפצה נוצרה משילוב של שורש המילה חֵפֶץ בבניין הפעיל, בניין שאחת ממשמעויותיו הרגילות היא גרימה: לגרום למישהו להיחשב חפץ. למילה זו דומות המילים הַאֲנָשָׁה (ייחוס תכונות אנושיות לדבר שאינו בן אנוש) והַנְפָּשָׁה (אנימציה, מתן נפש וחיים לדמות מצוירת). לצד המילה החפצה מהלכת המילה חִפְצוּן, ואולם אין סיבה להוספת הנו"ן, ולכן העדיפה האקדמיה את המילה הגזורה ישירות מן השורש חפ"ץ. את המונח החפצה אישרה האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).

עִלִּיתָנוּת (אליטיזם)

עיליתנות היא גישה הדוגלת בשליטה של העִילית (אליטה) בחברה או במדינה, וכן הרגשת גאווה ועליונות של אדם הרואה את עצמו משתייך לעילית. המילה עיליתנות נוצרה מן המילה עִלִּית בתוספת הסיומת ־ָנוּת. סיומת זו מקבילה לעיתים לסיומת הלועזית ־יזם, כגון במילים צְבָאָנוּת (מיליטריזם), טַהֲרָנוּת (פוריזם). המילה עילית נקבעה כחלופה לאליטה (elite) הן בשל משמעותה – על, עליון – הן בשל דמיון הצליל למילה הלועזית. המונח עיליתנות אושר באקדמיה בשנת תשס"ט (2009).

זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם)

זולתנות היא אהבת הזולת, העדפת רַווחת האחר על רַווחת עצמו, ההפך מאנוכיות (אגואיזם). 'זולת' ביסודה היא מילת יחס: "וְהִגְלָה [נבוכדנאצר] אֶת כָּל יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל [...] לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ (מלכים ב כד, יד). משמעה: 'אלא רק', 'חוץ מ־'. בימי הביניים החלה המילה לשמש כשם עצם: 'הזולת' הוא 'האחר'. כיום 'זולת' משמשת בשני התפקידים: כמילת יחס (למשל "אין אויב זולת הזמן") וכשם עצם (למשל בצירוף 'עזרה לזולת'). הסיומת ־נוּת שבמילה זולתנות מציינת שמדובר בנטייה אופיינית. כמוה גם המילים חָמְרָנוּת (מטריאליזם), מִינָנוּת (סקסיזם), שְׁלִילָנוּת (נגטיביזם).

גָּבֵר, שַׁלְטָנִי (דומיננטי)

שמות התואר גבר ושלטני נקבעו במילוני האקדמיה ללשון העברית בהקשרים שונים להבעת התכונה של בולטות, שליטה וכוח השפעה הגובר על גורמים אחרים. המילה גָּבֵר שקולה במשקלם של שמות תואר כגון כָּבֵד, יָבֵשׁ, שָׁלֵם. המילה שַׁלְטָנִי שקולה במשקל של שמות תואר בעלי הסיומת ־ני, כגון רַגְשָׁנִי, סַלְחָנִי, שַׁמְרָנִי, בַּדְלָנִי. במשקל זה חודש גם המונח ההפוך נַסְגָנִי (רצסיבי). השמות המופשטים הם גְּבֵרוּת ושַׁלְטָנוּת (דומיננטיות). המונח גבר נקבע לראשונה במילון המוסיקה משנת תשט"ו (1955), והמונח שלטני נקבע לראשונה במונחי הפסיכולוגיה משנת תש"ח (1948). [post_title] => עברית חברתית [post_excerpt] => איך אומרים אלטרואיזם בעברית? מהו שיחור? מדוע נבחרה המילה עילית כחלופה ל"אליטה"? על אלו ועל מונחים נוספים במדעי החברה: החפצה, גבֵר ושלטני. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:49:20 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:49:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://ahl.org.il/?p=5533 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים אלטרואיזם בעברית? מהו שיחור? מדוע נבחרה המילה עילית כחלופה ל"אליטה"? על אלו ועל מונחים נוספים במדעי החברה: החפצה, גבֵר ושלטני.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 49

למד לשונך 49

WP_Post Object
(
    [ID] => 62426
    [post_author] => 42
    [post_date] => 2003-09-13 17:18:42
    [post_date_gmt] => 2003-09-13 14:18:42
    [post_content] => מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו בשנת תשס"ג
    [post_title] => למד לשונך 49
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו בשנת תשס"ג: שִׁחוּר, פָּלִיג, תְּאִימוּת, מַדְגֵּשׁ, מַצְבֵּעַ, צִבְעוֹן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-49
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-03-29 17:21:30
    [post_modified_gmt] => 2022-03-29 14:21:30
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://ahl.org.il/?p=62426
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו בשנת תשס"ג: שִׁחוּר, פָּלִיג, תְּאִימוּת, מַדְגֵּשׁ, מַצְבֵּעַ, צִבְעוֹן.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


שִׁחוּר
לרשימה המלאה

>

>

>

>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שִׁחוּר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>