מילים חדשות

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה שני מילונים רחבי היקף – מילון למונחי ביטוח ומילון למונחי גאוגרפיה אנושית. כמו כן אושרו כמה מילים בשימוש כללי ובהן טיסת חֶסֶךְ (טיסת low-cost), ניזוּם (פירסינג) וצפיית רצף (צפיית בינג').

מליאת האקדמיה אישרה כמה מונחים שהציעה הוועדה למילים בשימוש כללי. המילים נקבעו בעקבות פניות הציבור, והוועדה נעזרה בקביעתן הן בציבור הרחב הן באנשי מקצוע ומומחים:

• טִיסַת חֶסֶךְ – טיסת low-cost
• נִזּוּם (בלי ניקוד: ניזום) – פירסינג
• מַצִּיתָן – פירומן (אדם בעל דחף חולני להצית אש ברכוש ובמבנים והתפעלות מהצפייה בבערה)
• צְפִיַּת רֶצֶף – צפיית בינג'
• יוֹצֵר מְחוֹלוֹת – כוראוגרף

עוד אישרה האקדמיה שני מילונים מקצועיים פרי עבודתן של הוועדה למונחי ביטוח והוועדה למונחי גאוגרפיה.

הוועדה למונחי הביטוח בראשות איתן אבניאון הוקמה בשנת תשס"ג (2003), ופעלה בתל־אביב בחסות איגוד חברות הביטוח בישראל והתאחדות חברות לביטוח חיים. הוועדה שחברו בה אנשי ביטוח מומחים וחברי האקדמיה ללשון העברית הכינה מילון ובו 1,400 מונחים המשקפים את השימוש הרווח במקצוע בענפי הביטוח השונים, ובהם ביטוח כללי, ביטוח חיים, ביטוח בריאות, פנסייה וחיסכון, ביטוח ימי, ביטוח משנה, אקטואריה, יסודות הביטוח וחוקי הביטוח.

לאורך השנים היו בוועדה חברים רבים, ובהם אבי בלבן, אבי בן־חורין, זאב בן־יצחק, זאב טל, אבישי ליוביץ, שמואל מלכיס, שמואל נבו, יוסף שטח, קטיה שוורצמן, שלהבת גוטמן, אתי הרם, עוזי ז"ק, עוזי לוי, שמואל מורד, אשר הלפרין ז"ל, נדב פרג ז"ל ורפי פרסיץ ז"ל. בשנים האחרונות ריכזה את הוועדה סמדר כהן.

המילון אושר בישיבת מליאת האקדמיה ביום כ"ו בכסלו תשע"ז, 26 בדצמבר 2016.

דוגמאות למונחים הכלולים במילון:

• אֲסֻנָּה (בלי ניקוד: אסונה) – קטסטרופה (החידוש על פי הצעת פרופ' אסא כשר)
• אֹגֶד (בלי ניקוד: אוגד) – סינדיקט.
• מִפרט סיכונים – בּוֹרְדְּרוֹ
• שְׂכר תומכי בנייה (במקום 'שכר אדריכלים')
• חברת מַרְאִית – fronting company
• דמי ביטוח – פרמיה
• אבדן גמור – total loss
• הטבה – בונוס
• אזילת תביעות – runoff

הוועדה למונחי הגאוגרפיה הוקמה בשנת תשס"ה (2005) בשיתוף פעולה בין האקדמיה ובין  המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן־גוריון. הן אנשי המקצוע הן אנשי האקדמיה ללשון העברית היו כולם מסגל אוניברסיטת בן־גוריון. יזם את הקמת הוועדה חבר האקדמיה פרופ' דודיק טלשיר שהלך לעולמו לפני כשבוע. במילון שהכינה הוועדה כ־900 מונחים במגוון עולמות ידע: גאוגרפיה עירונית, גאוגרפיה פוליטית, גאוגרפיה כלכלית, שימושי קרקע, נוף וסביבה, פילוסופיה ושיטות מחקר גאוגרפיות.

בראש הוועדה עמד פרופ' אבינועם מאיר, וחבריה אנשי המקצוע היו ד"ר נורית אלפסי, ד"ר בתיה רודד, ד"ר צבי שילוני ופרופ' שאול קרקובר; חברי האקדמיה שהשתתפו בוועדה נוסף על פרופ' טלשיר ז"ל היו פרופ' יעקב בן־טולילה ופרופ' אלישע קימרון. ריכז את הוועדה ד"ר ארנון בן־ישראל.

המילון אושר בישיבת מליאת האקדמיה ביום י"ח בטבת תשע"ז, 16 בינואר 2017.

מחידושי מילון הגאוגרפיה האנושית:

• כְּפַרְוָר – exurb; יישוב כפרי שהופך לפרוור בשל פיתוח מהיר של יישוב עירוני סמוך
• נְשִׂיגוּת – למשל נשיגות דיור – affordability
• רַב־כְּרַךְ – מֵגָלוֹפּוֹלִיס
• עִיר הֲלִיכָה [עיר נוחה להליכה] – walkable city
• כַּלְכָּלַת נֶצֶל – robber economy
• תְּחוּמָתִיּוּת – territoriality; על פי תחומה – טריטוריה
• חֲרִיגָנוּת – exceptionalism
• הִסְתַּבְּרוּתָנוּת – פְּרוֹבַּבִּילִיזְם
• מִנְדָּד – transhumance (צורת חיים של נדידה עונתית – קיץ וחורף – עם המִקנה)
• עִתּוּק (רילוקיישן)
• הַסְמָלָה חָזוּתִית (איקונוגרפיה)

עוד אישרה האקדמיה את המונח יְסוֹדָנוּת תמורת פונדמנטליזם במונחי סוציולוגיה.

המילים בשימוש כללי ומילון הביטוח נקלטו באתר מונחי האקדמיה. המילון למונחי גאוגרפיה יעלה אף הוא לאתר המונחים בימים הקרובים.

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילון למונחי הסוציולוגיה בישיבתה ביום שני ט"ז בטבת תשע"ו, 28 בדצמבר 2015. במילון כאלפיים מונחים, בהם חידושי לשון בחקר הסוציולוגיה: מונחי ארגונים, אתניות, סוציולוגיה של הבריאות, משפחה, תנועות חברתיות, תאוריה סוציולוגית ומונחים כלליים בסוציולוגיה. המילון בשלמותו יפורסם בקרוב באתר מונחי האקדמיה.

המילון הוא פרי עבודת הוועדה למונחי סוציולוגיה שיזם הסוציולוג ד"ר שמעון שוּר לפני יותר משני עשורים. הוועדה ביקשה לקבוע במידת האפשר מונחים עבריים תמורת המונחים הלועזיים הרוֹוחים בחקר הסוציולוגיה כדי לאפשר לאנשי מקצוע לכתוב את מאמריהם בעברית.

רוב אנשי המקצוע בוועדה היו מאוניברסיטת חיפה: ד"ר דבורה קלקין־פישמן (יו"ר הוועדה), פרופ' רותי כץ (סוציולוגיה של המשפחה), פרופ' יצחק סמואל (סוציולוגיה של ארגונים), פרופ' סמי סמוחה; מן הטכניון ד"ר לאה הגואל (סוציולוגיה של הבריאות). בעבר השתתפו בוועדה גם ד"ר שמעון שוּר (יו"ר, תשנ"ג–תשנ"ז), ד"ר עובדיה שפירא (יו"ר, תשנ"ז–תשנ"ח), ד"ר אורנה בלומן (גאוגרפיה אנושית); וכן פרופ' יהודית שובל מן האוניברסיטה העברית (סוציולוגיה של הבריאות) וד"ר טובה בנסקי מן המכללה למנהל (תנועות חברתיות).

נציגי האקדמיה ללשון העברית בוועדה היו פרופ' עוזי אורנן, פרופ' משה אזר (ז"ל) ופרופ' אילן אלדר.

המילון נערך במזכירות המדעית של האקדמיה תוך קשר הדוק עם אנשי המקצוע בוועדה, והמונחים בו הושוו למונחים שאושרו בעבר ולרשימות בהכנה של ועדות מינוח מקצועיות בתחומים נושקים. במחצית השנייה של שנת תשע"ה (2015) הוגש המילון לוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה ונדון בה דיון יסודי. בתום התהליך הזה הובא המילון לאישורה של מליאת האקדמיה ללשון העברית, ואושר כאמור בישיבתה ביום שני ט"ז בטבת תשע"ו, 28 בדצמבר 2015 (ישיבה שמ"ג).

מחידושי המילון

מונחי סוציולוגיה כלליים

• עִילוּת – ג'נטריפיקציה, תהליך שבו אוכלוסייה במִיצב חברתי־כלכלי בינוני וגבוה נכנסת לשכונות חלשות, מעלה את רמת השכונה ומייקרת את החיים בה ובכך גורמת לדחיקת האוכלוסייה המקורית. המילה עִלּוּת נגזרה מן המילה עילית (=אליטה), והיא הצעתה של הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית הפועלת בשיתוף בין האקדמיה לאוניברסיטת בן־גוריון.
• הַסְחָרָה – קומודיפיקציה, הפיכת רעיון או אדם למעין סחורה.
• נְסוּתִי – אמפירי; נְסוּתָנוּת – אמפירציזם.
• אַחֲוָה – סולידריות.
• הֲמוֹנָאוּת – פּוֹפּוּליזם.
• דֶּמִי – סימוּלַקרוּם, דימוי שאין לו מקור במציאות, עניין מדומיין.

מונחים בתחום הארגונים

• הַמְסָדָה – formalization, תהליך שבו מנהלים מנסחים ומעלים על הכתב את מטרות הארגון, את משימותיו, את נהליו וכדומה, וכן את תפקידי היחידות בארגון, את מטלות העובדים ואת תחומי הסמכות והאחריות של גורמים בארגון
• תַּכְלִיתִיּוּת – אפקטיביות. כך נקבע בתחום הארגונים. בהקשרים אחרים נקבע: מוֹעִילוּת – להבדיל מן המילה יְעִילוּת (=efficiency).
• חוֹלְלוּת – efficacy. בתחום הסוציולוגיה של הבריאות יש גם: חוֹלְלוּת עַצְמִית (self-efficacy).

מונחים בתחום האתניות

• קַדְמוֹנַאי – בן קדמונֵי המקום, כגון האבוריג'ינים באוסטרליה והאינדיאנים בארצות הברית (להבדיל מן יָלִיד, כל מי שנולד במקום).
• הִשְׂתָּרְרוּת – ascendance, עלייה למעמד של כוח ושלֵטות (דומיננטיות), ולאו דווקא לשלטון. המונח נוצר על פי הפסוק "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" (במדבר טז, יג).
• הַחְדָּשָׁה – מוֹדֶרְנִיזַצְיָה <המונח בוטל>
• גִּילָנוּת – ageism, יחס מפלה כלפי בני גיל מסוים.
• מִינָנוּת – סקסיזם, יחס מפלה כלפי בני מין מסוים.
• מִינָאוּת – speciesism, הרגשת עליונות (של האדם) כלפי מינים אחרים בעולם החי.

מונחים בתחום הסוציולוגיה של הבריאות

• תַּפְרִיט תְּזוּנָה – דיאטה.
• תַּבְהֵלָה – פניקה (המונח חודש במונחי פסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט [1959], ואולם בשל הסתייגות מן הצורך במונח מיוחד תמורת פניקה נקבעה במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד [1994] החלופה בֶּהָלָה; עתה הוחלט לחזור ולאמץ את החידוש תבהלה).
• שְׁלוֹמוּת – well-being.
• צִוּוּי רְפוּאִי מַקְדִּים – living will, הנחיה שאדם נותן מראש לגבי הטיפול בו בשעה שיהיה חולה סופני ולא יוכל להביע את רצונותיו (ולא "צוואה בחיים" וכיו"ב).

מונחים בתחום המשפחה (בהם מהצעות הוועדה למונחי משפחה שפעלה באקדמיה בשנת תשע"ג – 2013)

• שָׁלוּב – לצד המונח הרגיל חורג מוצע המונח הנרדף 'שלוב', כגון הורה שלוב, בת שלובה, אח שלוב. המונח 'שלוב' נוצר בהשראת הצירוף משפחה משולבת (משפחה שבה לאחד מבני הזוג או לשניהם יש ילד או ילדים מלפני הקשר הזוגי הנוכחי).
• הוֹרֶה יְחִידָנִי – אדם שללא בן זוג הביא לעולם ילד או אימץ ילד (במקום "חד־הורי"); משפחה שבראשה עומד הורה יחידני היא מִשְׁפָּחָה יְחִידָנִית.
• מֶשֶׁק בַּיִת חַד־הוֹרִי – משק בית שבראשו עומד הורה אחד (ללא בן זוג), בין שהוא גרוש, בין שהוא אלמן בין שהוא הורה יחידני.
• הוֹרִים בְּשִׁתּוּף – גבר ואישה ללא קשר זוגי שבהסכמה הביאו לעולם ילד משותף ומגדלים אותו בשיתוף. המונח המופשט הוא הוֹרוּת בְּשִׁתּוּף.
• יְחִידִיּוּת – singlehood, רווקות מבחירה.

חידושים אלו ורבים אחרים יעלו לאתר מונחי האקדמיה בעוד כשבועיים, ובכך יקבלו מעמד רשמי.

פרופ' משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר כי המילון למונחי הסוציולוגיה הוא אחד ממפעלי המינוח הגדולים והחשובים שנעשו במסגרת האקדמיה, והשלמתו היא בשורה משמחת לשוחרי העברית. הוא הוסיף כי הוא מקווה ומצפה שהחלופות העבריות ייטמעו במהרה בקרב אנשי המקצוע ויקדמו את הכתיבה העברית בחקר הסוציולוגיה.

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) אושרו מילים חדשות בשימוש כללי בתחום קרבת המשפחה, בתחום המזון ועוד.

מילים בתחום קרבת המשפחה

בשנים האחרונות הגיעו פניות רבות אל הוועדה למילים בשימוש כללי לקבוע מונחים בתחום המשפחה המורחבת. הוועדה דנה בכמה מהם, הציעה מונחים ואלו אושרו במליאת האקדמיה.

• נֶכְדָּן הוא נכד האח או האחות. בעבר קבע ועד הלשון את המילה 'נכדן' לבן האח ואולם היא לא נקלטה במשמעות זו, ובמקומה משמשת מאז ועד היום המילה אַחְיָן.
• דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא הם אחֵי הסב או הסבה. לצד אלו נקבעו גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה, ומהם נגזרת צורת הרבים 'דודים גדולים'.
• חִמֵּשׁ וחִמֵּשָׁה הם בני הנין. המילה חִמֵּשׁ נוצרה על פי שִׁלֵּשׁ ורִבֵּעַ שבמקרא, וחידושה מיוחס לביאליק. רבים משתמשים במילה, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה אימוץ רשמי.

מילים בתחום המזון

• מִצְלֶה – "על האש", האירוע החברתי של הצלייה והאכילה. החלטה זו התקבלה בעקבות החלטה מלפני כעשר שנים לחדש את מַצְלֶה למכשיר הצלייה (מנגל, גריל). המילה מִצְלֶה שקולה במשקל המילה מִשְׁתֶּה.
• זְלֹלֶת (ג'אנק פוד) – במילה זלולת יש שילוב של זלילה וזוֹל (נחות, חסר ערך, על פי "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל" בירמיהו טו, יט). המילה שקולה במשקל המילה פְּסֹלֶת.
• עוּגוֹנִית – קאפקייק. בשנים האחרונות הגיעו לאקדמיה עשרות פניות למצוא חלופה עברית לקאפקייק. ההצעה עוגונית זכתה לתמיכה רחבה של הגולשים באתר האקדמיה.
• שׁוֹקוֹלָדַאי – שוקולטייר, אדם שמקצועו עיבוד והכנה של ממתקים ומוצרים משוקולד, כגון מוליות (פרלינים). הצורה שוקולדאי נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן שׁוֹקוֹלָדָן, שׁוֹקוֹלָדָר, שַׁקְלָד, שַׁקְלְדַאי, שַׁקְלְדָן, מְשַׁקְלֵד, שׁוֹקוֹלָן, שׁוֹקוֹלַאי, שׁוֹקוֹלָר.
• מַצְנֵם – טוסטר. בעבר התנגדו באקדמיה למילה מַצְנֵם וקבעו במקומה מַקְלֶה, שכן טוסטר אינו עושה צנימים אלא קולֶה לחם. ואולם המילה מצנם התפשטה בציבור, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה. לפי זה טוסטר לחיצה הוא מַצְנֵם לְחִיצָה, ומכינים בו כָּרִיךְ קָלוּי.
• מִגְדְּנַאי – קונדיטור; מִגְדְּנָאוּת – קונדיטאות; מִגְדָּנִיָּה – קונדיטוריה. שלוש המילים העבריות כבר משמשות, והאקדמיה קיבלה אותן בשמחה. מקורן במילה מִגְדָּנוֹת המופיעה במקרא בהקשר של מתנות וחפצי ערך (בראשית כד, נג ועוד). רבים קושרים את 'מגדנות' למילה מֶגֶד – טוב, מֶתֶק. כבר בספרות ימי הביניים יש שימוש במִגְדָּנוֹת במשמעות מְגָדִים, מאכלים מתוקים. במילוני ועד הלשון המילה מִגְדָּנוֹת היא חלופה ל־sweets לצד מַטְעַמִּים, מַמְתַּקִּים ורֶקַח.

מילים שונות

• תִּקּוּנַאי – הנדימן, "תיקונצ'יק". סיומת ־אי אופיינית לבעלי מקצוע, כגון חַשְׁמַלַּאי. לצד תיקונאי הוצעו גם תַּקָּן, תַּקְנַאי.
• תְּמוּנָה מְזַהָה ('תמונת פספורט') – המונח נקבע בהשראת המונח 'תעודה מזהה'.
• פַּמְפֶּמֶת – פומפה. המילה פמפמת מזכירה בצליליה את הקול שנוצר בעת השימוש במכשיר, ויש לה זיקה למונח הלועזי.
• לַבָּה (במלרע, במקום לָבָה). כבר במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה עולה הכתיב לבה המכוון כנראה למילה המקראית לַבָּה שנהוג לפרשה להבה, אש. עד כה נהגה במונחי האקדמיה הצורה לָבָה (בבי"ת רפה) – על פי lava הלועזית.

המילים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. ראו ב'הצגת מילון': שימוש כללי (תשע"ה).

בישיבת מליאת האקדמיה השלוש מאות שלושים ושבע בכ"ד במרחשוון תשע"ה (17 בנובמבר 2014) אושרו מונחים בבלשנות וכמה מונחים יחידים.

מונחי תורת ההגה (בלשנות)

הוועדה למונחי בלשנות הגישה לאישור המליאה כחמש מאות מונחים בתורת ההגה – הפרק הראשון בעבודת הוועדה.

הוועדה למונחי הבלשנות הוקמה בשנת תשע"א (2011) לשם הסדרת המינוח העברי בענפי הבלשנות העיקריים: תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר, תורת המשמעים, חקר השיח ועוד. חבריה: פרופ' אורה שורצולד (יו"ר), פרופ' סיריל אסלנוב (מסוף תשס"ג), פרופ' עידית דורון, פרופ' עירית מאיר, פרופ' אהרן ממן, ד"ר צבי סדן ופרופ' אלישע קימרון. מרכזת הוועדה ד"ר קרן דובנוב.

לפני יובל שנים פעלה באקדמיה ועדה למונחי בלשנות והיא עסקה במונחי תורת ההגה, אבל החלטותיה לא הגיעו לכלל אישור במוסדות האקדמיה. עוד קודם לכן קבע ועד הלשון מונחים ב"תורת ההִגּוּי" (לשוננו ח, תרצ"ז [1937], עמ' 227–233). הוועדה החדשה השוותה את ההחלטות שתועדו במסמכי הוועדה הקודמת לערכי המילון למונחי בלשנות ודקדוק מאת שורצולד וסוקולוף, להחלטות קודמות של ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית במונחי הדקדוק ולמונחים המשמשים בספרים ובמאמרים של אנשי המקצוע, הכריעה ביניהם וגם הוסיפה מונחים חדשים.

במונחים שאושרו:

• נֶגֶן (טוֹן) – הבחנה בין מילים או בין צורנים לפי גובה הקול. בלשונות נֶגֶן (לשונות טונליות), ובהן רוב ניבי הסינית, וייטנמית, האוסה (מדוברת בניגריה ועוד) יש מילים מובחנות זו מזו במשמעות רק לפי הנגן.
• דִּבּוּר פִּיתוֹם (ventriloquism) – דיבור בלי הזזת שפתיים היוצר אשליה שהמדבר אינו מפיק את הקול, קרוי בלשון העממית "דיבור מן הבטן". מקור המילה 'פיתום' ביוונית, ובספרות חז"ל הוא מזוהה עם 'אוב': "אוב זה הפיתום המדבר משחיו" (ספרא קדושים, י, וכן במקומות נוספים). על פי המיתולוגיה פִּיתוֹ הוא שמו הקדום שם האי דלפי. פִּיתִיָה, כוהנת מקדש אפולו באי הזה, התפרסמה בשימוש בטכניקה זו.
• שִׂפְתּוּת (labialization) – הבלטה או עיגול של השפתיים בהגיית עיצור או תנועה, לדוגמה ההגה w באנגלית.
• רִיּוּשׁ (rhotacization) – מעבר מעיצור כלשהו לרי"ש. לדוגמה כנגד Eisen ('ברזל') בגרמנית נמצא באנגלית iron. תהליך הריוש מוכר בלשונות רבות.
• טְרִיפַת אוֹתִיּוֹת (אָנַגְרָמָה) – שינוי סדר אותיות במילה (או בצירוף או במשפט) שיוצר מילה אחרת (או צירוף אחר, או משפט אחר).
• מְלֻעֲלָע (pharyngealized) – הגיית העיצורים המלועלעים מתאפיינת בכיווץ בלוע, כגון העיצורים ט' וק' בערבית ובעברית הקדומה וכן בקרב מקצת בני עדות המזרח.
• מִקְשֶׁתֶת (ספקטרום) –החלופה 'מקשתת' הוצעה לאקדמיה לפני שנים אחדות בפניות הציבור. הוועדה אימצה את ההצעה ושילבה אותה במונחים מִקְשֶׁתֶת רעש (noise spectrum), רִשְׁמַת מִקְשֶׁתֶת (ספקטרוגרם), רַשַּׁם מִקְשֶׁתֶת (ספקטרוגרף). אפשר לאמץ את המונח מקשתת גם בתחומים אחרים.

הרשימה כולה פורסמה באתר מונחי האקדמיה את הרשימה בלשנות: תורת ההגה (תשע"ה).

מונחים יחידים

אושרו מונחים משלימים לרשימות קודמות וכמה תיקונים למונחים שנקבעו בעבר:

• גּוֹרְמָן – effector (במונחי מציאות מדומה בתחום טכנולוגיית המידע). המונח שאול מן הביולוגיה, ובתחום המציאות המדומה הוא התקן הגורם שינוי בעצם בתגובה לקלט.
• כֻּתָּן – גושי צמר הגפן בהלקט (פרי) הכותנה. הצורה כֻּתָּן מקובלת בקרב החקלאים, והאקדמיה החליטה לאמץ אותה בשמותיהן של שתי מחלות ממחלות הצמחים: בְּלָיַת הַכֻּתָּן, כֻּתָּן אָפֹר.
• חֲזֹרֶת – סירקולציה בתחום המטאורולוגיה, כגון 'חזורת אטמוספרית'.
• הַעֲתָרָה – איטרופיקציה (eutrophication). העתרה הוא מונח ממונחי איכות הסביבה המציין תהליך שנגרם לגוף מים מחדירה של חומרי דישון. התוצאה היא שהפיטו־פלנקטון מתרבה וכך מופר האיזון ונפגע מגוון המינים. ההצעה הַעֲתָרָה – מלשון עתיר – מזכירה בצליליה את המילה הלועזית.
• מִבְלַע פַּחְמָן (carbon sink) – המונח מציין אזור שבו נספג הפחמן שבאוויר (למשל חורשת איקליפטוסים).

לפי בקשת חיל הרפואה הוחלט לאמץ את המונחים עָקַת קְרָב (combat stress), תְּגוּבַת־עָקָה חֲרִיפָה (acute stress reaction), ולקבוע שהמונח הֶלֶם קְרָב (combat shock) הוא מונח מיושן.

בהזדמנות זו אישרה האקדמיה את המונחים המהלכים בּוֹלְעָן – sink-hole, swallow-hole; פְּלָדַת אַל־חֶלֶד –stainless steel.

המונחים האלה ומונחים נוספים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. ראו המילונים איכות הסביבה (תשע"א), מונחים יחידים.

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־333 בא' בכסלו תשע"ד, 4 בנובמבר 2013, ואישרה מילים בשימוש כללי, רשימות מונחים אחדות וכמה החלטות בדקדוק.

מילים בשימוש כללי

הוועדה למילים בשימוש כללי הביאה לפני מליאת האקדמיה הצעות לחלופות עבריות למילים פֶּרְגּוֹלָה וגָזִיבּוֹ. למילה פרגולה נקבעה במילון למונחי התכנון המרחבי משנת תשמ"ה (1985) החלופה עָרִיס – מילה מלשון המשנה המציינת גפן המודלית על גבי כלונסאות, ולפי חלק מן הפירושים: גפן מודלית היוצרת סוכה. ואולם כבר בתקנות התכנון והבנייה משנת תשכ"ט (1968) משמשת תמורת פרגולה המילה מִצְלָלָה. מילה זו הופיעה מאז בתקנות נוספות ונקלטה במידה מסוימת בלשונם של אדריכלים ומשפטנים, וכעת החליטה מליאת האקדמיה לאמץ אותה.

המילה גָּזִיבּוֹ (מאנגלית gazebo) מציינת מעין סככה ניידת שנועדה להגן מפני השמש או מפני גשם ורוחות. מעתה תיקרא סככה זו סוֹכֵכָה. יש להעיר כי באנגלית המילה gazebo כשלעצמה מציינת מבנה קבע מקורה, מעוגל או רב פאות, הניצב במרכזו של גן גדול. מבנה זה נקרא גם פוויליון (pavilion); למונח זה נקבעה בעבר החלופה בִּיתָן.

מונחי איכות הסביבה

אושרה רשימת מונחים משלימה למילון למונחי איכות הסביבה (משנת תשע"א, 2011) ולמונחי ההדברה (אושרו לפני כשנה). במונחים החדשים שנקבעו:

• תַּרְבּוּת עֵדֶן (פֶּרְמָקַלְצֶ'ר)
• מֶחְזָר (חומר גלם ממקור ממוחזר)
• מִחְזוּר מַחְסִיר (downcycling)
• מִחְזוּר מַשְׁבִּיחַ (upcycling)
• אֶרְסָס (אֵרוֹסוֹל). הפעולה היא אִרְסוּס.

כמו כן הוחלט להבחין בין המילה הכללית אִדּוּי, המשמשת למשל בבישול, ובין אִיּוּד בתחום ההדברה – שפירושו נידוף של חומר הדברה בצורת אדים או גז. החומר המנדף ייקרא אַיְדָן. המונח איוד נקבע לצד המונח הכולל עִשְׁנוּן (fumigation) המציין נידוף חלקיקים הן בצורת עשן הן באדים או בגז.

מחלות צמחים

התקבלו השלמות למילון למחלות הצמחים (אושר בישיבת המליאה באייר תשע"ג, אפריל 2013). במונחים שהתקבלו שמות חדשים של גורמי מחלה:

• נְגִיפוֹנִים (viroids)
• חַיְדַּקּוֹנִים (phytoplasma)
• בִּרְגּוֹנִים (spiroplasma)
• תּוֹלָעִים נִימִיּוֹת, נִימִיּוֹת (נמטודות)

במילון מחלות הצמחים כשש מאות שמות מחלות, ובהם שמות במשקל פִּעָלוֹן – גִּמָּדוֹן, חִלָּדוֹן, חֵרָכוֹן, כִּמָּשׁוֹן, נִמָּשׁוֹן, נִקָּרוֹן, צִהָבוֹן; ושמות במשקל פַּעֶלֶת – חַלֶּפֶת, חָרֶצֶת, כַּתֶּמֶת, מַגֶּלֶת, פַּיַּחַת, שַׁחֶרֶת. הרשימה המלאה של מחלות הצמחים פורסמה באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

הוחלט על כמה תיקונים והשלמות להחלטות קיימות לקראת הוצאת מהדורה חדשה של החוברת "החלטות האקדמיה בדקדוק". בין השאר הוחלט ששתי הצורות נַעֲרָץ ונֶעֱרָץ תקינות. כמו כן נוספה הבהרה להחלטה קיימת על צירופים כגון משא ומתן, דין וחשבון. לפי ההבהרה צירופים אלו נתפסים כצורת יחיד גם כאשר באה ה"א הידיעה לפני כל אחת ממילות הצירוף: "הדין והחשבון נמסר", "המשא והמתן הארוך".

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־329 בי' בשבט תשע"ג, 21 בינואר 2013, וקיבלה החלטות בענייני מינוח ודקדוק.

מילים בשימוש כללי

מליאת האקדמיה דנה בחלופה עברית למילה 'פוטנציאל', ובחרה במילה יָכְלָה (מילה שחידש המשורר יונתן רטוש). הצעה אחרת שנדונה ונדחתה היא המילה גְּלוּמָה.

תמורת 'פלטת שבת' קבעה האקדמיה את הצירוף כִּירַת שַׁבָּת והחליטה לוותר על חלופה נוספת שהציעה הוועדה למילים בשימוש כללי – כִּירַת חִמּוּם.

עוד החליטה מליאת האקדמיה לאמץ את החלופות העבריות הנוהגות תְּקוּפַת כְּהֻנָּה או כְּהֻנָּה ל'קדנצייה', ואֲבִיזְרֵי אָפְנָה ל'אקססוריז' בתחום האפנה.

מונחי רפואת לב

הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה הגישה לאישורה של מליאת האקדמיה רשימה של מונחי רפואת לב ובה כ־135 מונחים. הרשימה אושרה פה אחד. הנה כמה מן החידושים שברשימה:

• אוּץ לֵב (tachycardia)
• אֹט לֵב (bradycardia)
• אוּץ נְשִׁימָה (tachypnea)
• אֹט נְשִׁימָה (bradypnea)
• מַפְעֵם (דפיברילטור, מכשיר הגורם להפסקת פרפור בעליות או בחדרים של הלב על ידי "מכת" חשמל, וכך שבות פעימות הלב לסדרן).
• פְּעִימוֹן (cardiobeeper, 'אק"ג טלפוני', מכשיר נייד המקליט רל"ח [אק"ג] אצל המטופל ומשדר את התרשים דרך הטלפון לצורך אבחון וטיפול)
• פַּעֶמֶת (palpitations, מצב שבו חשים את פעילות הלב, שלא כבמצב הרגיל שבו אין חשים בפעילות זו)
• פְּקִיק (קְריש דם; במקום פֶּקֶק שנקבע בעבר)
• מַרְחֵב (dilator, dilatator, מכשיר שמרחיב נְהוֹר)
• שְׁקִיפָה (סקופייה), כגון שקיפת חזה, שקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה)
• מַנְגֵּשׁ וְרִידִי (פּורט, התקן ארוך טווח להזלפה לווריד מרכזי)

ברשימה שאושרה נכללים גם מונחים שנקבעו בעבר כגון רִשְׁמַת לֵב חַשְׁמַלִּית, ובקיצור רֶלַ"ח, תמורת אק"ג, ומונחים המוכרים לרופאים שעד עתה לא נכללו במילוני האקדמיה, כגון נְהוֹר (lumen, החלל שבצינור) ושַׁרְווּלִית (צינור המוחדר לכלי דם, שדרכו מועבר כבל או צינור דק).

שנהיה בריאים!

בוועדה למונחי רפואה חברים רופאים בכירים ונציגי האקדמיה. הוועדה פועלת באקדמיה זה עשר שנים וכבר הביאה לאישור האקדמיה רשימות מונחים ברפואה דחופה, בהרדמה, באורולוגיה, ברפואת עור ומונחים שונים. חברי הוועדה: הרופאים פרופ' צבי גימון (יו"ר), ד"ר דרור גוברמן, פרופ' יואל דונחין, ד"ר דניאל פלוסר, פרופ' פנחס דניאל לבנסארט, ד"ר דוד לברטובסקי, ד"ר בנימין מזוז, ד"ר שרון עמית, ד"ר עידית פוזנר, פרופ' הלל פרת, פרופ' יהודה שינפלד, ד"ר עו"ד משה תירוש; נציגי האקדמיה ד"ר בנימין אליצור, פרופ' אפרים חזן, פרופ' שמא פרידמן.
רשימת מונחי רפואת הלב במלואה מתפרסמת באתר מונחי האקדמיה (ראו ב'הצגת מילון' > רפואה: רפואת לב (תשע"ג)).

מספרים גדולים

אל האקדמיה הגיעו פניות לאמץ רשמית את השימוש הנוהֵג בישראל בתחום המספרים הגדולים, שהוא שילוב של השיטה האירופית והאמריקנית. השאלה נדונה בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, ולאחר התייעצות עם אנשי מתמטיקה וכלכלה הוחלט להיענות לבקשה. ההחלטה אושרה במליאת האקדמיה. לפיכך אלו הם המספרים הגדולים הרשמיים: מִילְיוֹן (10 ⁶), מִילְיַרְדּ (10 ⁹), טְרִילְיוֹן (10¹²), קְוַדְרִילְיוֹן (10¹⁵), קְוִינְטִילְיוֹן (10¹⁸).

ענייני דקדוק

האקדמיה אישרה את הצורה אָזִיק כצורת היחיד של אֲזִיקִים. לצד החלטה זו נוספה הערה כי צורת הרבים העולה מן המקרא אֲזִקִּים מלמדת על צורת היחיד אָזֵק – בדומה לצמד חָמֵשׁ–חֲמִשִּׁים.

שתי החלטות נוספות התקבלו בעקבות שאלות מן הציבור: צורת הנקבה של עַיִר היא עִירָה (על דרך הצורה עִירֹה שבבראשית מט, יא), וצורת הרבים של אָחוּ היא אֲחָוִים (על דרך המשקלים הסגוליים).

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהייתה ביום שני, כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010, אושרו שתי רשימות מונחים ברפואה – רפואת עור (219 מונחים) ומונחים כלליים (כ־40 מונחים); שתי רשימות מונחים בטכנולוגיית המידע – פרק 30: בינה מלאכותית – ראיית מחשב (374 מונחים); פרק 34: בינה מלאכותית – רשתות עֲצַבִּיוֹת (72 מונחים).

במונחים שאושרו ברפואה (ובביולוגיה):

• מֵחַ עֶצֶם (ולא "מוח עצם", לצד לְשַׁד עצם);
• דַּגֶּנֶת (מחלת הצליאק, במקום כָּרֶסֶת);
• רפלקס – גם הֶחְזֵר (כנהוג במערכת הרפואית) וגם הֶגֵּב (בלי ניקוד: היגב).
• בהמשך להחלטה על תַּשְׁנִית (מוטציה) אושרו המונחים הנגזרים: מְתַשְׁנֵת (מוּטָגֵן); תֶּשֶׁן (מוּטַנְט)

במונחים שאושרו בטכנולוגיית המידע:

יִשּׂוּמוֹן – widget (תכנית יישום קטנה הנטענת מהשרת על פי דרישה, והמבצעת תפקוד ייעודי במחשב־לקוח. יישומון משמש בדרך כלל להנפשה או לבדיקת תקינות של נתוני קלט; יישומון הוא גם applet).

הרשימות המלאות מתפרסמות באתר מונחי האקדמיה.