הדף בטעינה

על המילה אֲוִירוֹן

במילון

 (ללא ניקוד: אווירון)
מיןזכר
נטייהאווירונים לכל הנטיות

הגדרה

  • מטוס (בימינו בעיקר בלשון ילדים)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

גלידה יקראו בא"י המדברים עברית ממתק עשוי מסוכר וביצים ונקפא וקר כגליד.

חידושי בן־יהודה לפי מילונו

WP_Post Object
(
    [ID] => 80427
    [post_author] => 49
    [post_date] => 2023-04-19 10:21:53
    [post_date_gmt] => 2023-04-19 07:21:53
    [post_content] => [caption id="attachment_80677" align="alignleft" width="300"]גלידה יקראו בא"י המדברים עברית ממתק עשוי מסוכר וביצים ונקפא וקר כגליד. הערך גלידה ממילון בן־יהודה ולצידו הסימון המיוחד שבו סימן את חידושיו במילון.[/caption]

כידוע סימן אליעזר בן־יהודה במילונו את חידושיו בסימן מיוחד. חבר האקדמיה וחוקר העברית החדשה ד"ר ראובן סיוון עבר על המילון כולו ואסף את המילים המחודשות – בין שהן באות בערכיהן ובין שהן באות ברשימות נספחות לערך אחר. הרשימה מובאת כאן במהדורה חדשה ומותאמת לאתר ובהשלמות שהשלים ר' סיוון בלשוננו לעם יח (תשכ"ז), עמ' 31–32.

החידושים מובאים בסדרם האל"ף־בי"תי. לצד החידוש מובאת ההגדרה ממילון בן־יהודה ומקבילה בלועזית (לרוב באנגלית) שהובאה במילון (לרוב לאחר ההגדרה המחבר מעיר על השימוש בחידוש; הערות אלו לא הובאו כאן). כמו כן מובא מידע מהערות השוליים שבמילון. המובאות ממילון בן־יהודה באות ככתבן – אך בפתיחת הקיצורים. מידע נוסף על הערכים מאת ראובן סיוון או של המביאים לפרסום באתר – בא בסוגריים מרובעים. במידע הנוסף צוינה במידת הצורך החלופה המשמשת כיום.

למאמרו של ראובן סיוון

ראו עוד: רפאל ויס, "לרשימת חידושיו המילוניים של אליעזר בן־יהודה", בשוט לשון, ירושלים 1982, עמ' 29–34.

* * *

אַבְחֶמֶץ – גוף אוירי, בלי טעם וריח, אחד מיסודות הרכבת המים ואויר הנשימה, ופועל שריפת הגופים, oxygène... בהערה: מרכב מן אב ומן חמץ, על שם שהוא מוליד החמצים... [ולהלן מזכיר המחבר שהוא "בנין נאות" שלפיו נבנה גם אַבְמַיִם ואַבְחֶנֶק; החלופה המשמשת: חַמְצָן]. אַבְחֶנֶק – בחכמת הכמיה, שם לגוף אדי, אחד מהיסודות שהאויר מרכב מהם, nitrogen. בהערה: מרכב מן אב ומן חנק, על שם סגולתו שבתוך האויר הזה תפסק הנשימה. [החלופה המשמשת: חַנְקָן.] אַבְמַיִם – גוף אוירי אחד מחלקי הרכבת המים והוא יותר קל מכל הגופים הידועים, hydrogène. [החלופה המשמשת: מֵימָן.] אַבְנִיָּה – מסלה כבושה עשויה ורצופה בצרורות אבנים קטנות ומדֻבקוֹת בסיד. בהערה: משקל עָזְנִיָּה [אף על פי שהעי"ן קמוצה שם ואילו האל"ף פתוחה כאן], לפי השם חג'ריה בערבית. [החלופה המשמשת: מִדְרָכָה.] אָבָץ – מתכת כעין הבדיל, zinc. בהערה: בארמית אבצא... הוא בדיל, יש אומרים על שם גונו הלבן. בערבית באצ'. ונמצא שרש זה בעברית שם עצם פרטי אֶבֶץ (יהושע יט, כ)... ואִבְצָן (שופטים יב ח)... ובאין לנו צרך בשם אבץ להמתכת בדיל הרי הוא מופנה ואפשר להשתמש בו להמתכת הדומה להבדיל... אַבְרוֹן – קנה קטן של עץ או מתכת ובתוכו בד דק של אָבָר, יכתבו בו, crayon. בהערה: מן אָבָר. [ועל יד אבר מציין אב"י: "תרגום ואת העפרת (במדבר לא, כד) וית אברא". החלופה המשמשת: עִפָּרוֹן.] אָדִיב – מי שמתנהג עם כל אדם באֲדִיבוּת, בדרך ארץ, polite. בהערה: נהוגה עתה מלה זו בין המדברים עברית בארץ ישראל, לפי שמושו של אדיב בערבית, היה בעל תרבות וד"א, ואולי גם בעברית הקדומה שמש שרש אדב במשמעה זו, וזה אולי מקורו של השם אַדְבְּאֵל. אֲדִיבוּת – מנהגי דרך ארץ המקֻבלים להתנהג בהם, מפני כבוד הבריות, בין אדם לחברו, politesse. אָדִישׁ – אדם שאינו מתפעל משום דבר, indifferent. בהערה: מן אדש. [ושם מעיר שזהו "פעל ארמי־סורי".] אֲדִישׁוּת – טבע איש אָדִישׁ, indifférence. אַדֶּמֶת – מחלה תצטין בנקודות אדֻמות המתהוות בעור על הגוף, measles. בהערה: מן אדֹם במשקל לשמות המחלות כמו בַּהֶרֶת וכדומה... [הובא גם בשייכי הערכים אָדֹם ומַחֲלָה.] אֲהַבְהֵב (פועל) – אהב אהבה קלה, דבר בקלות ראש דברי אהבה לאשה. [בהערה מסביר אב"י שבניין פעלעל מורה על "רבוי הפעולה, או להפך קלותה ודלותה וזלזולה". המילה אינה משמשת.] אֲהַבְהָב – אהבה קלה, משחק בקלות ראש בדברי־אהבה עם אשה, flirt. [המילה משמשת ברבים וניקודה התקני בפתח בה' האחרונה: אֲהַבְהַבִּים.] אָהַד – היתה לו לפלוני אהדה. [הובא והוגדר בשייכי הערך אַהֲבָה.] אַהֲדָה – נטיה טבעית לאדם, לדבר מהדברים, sympathy. [בהערה מזכיר אב"י את השמות הפרטיים אֹהַד ואֵהוּד. ובהמשך: "והנה בערבית יש פעל האד (השרש הוא הוד) והַאוַד פרושו: לבו נטה לאיזה אדם, היה לו רגש של רצון אליו... והשם מהאודה, נטית הלב, רצון... וחלופים כאלה בצרופי אותיות השרש בין שתי הלשונות... הוא דבר מצוי... ובהשם אֹהַד ואֵהוּד היתה הכונה ילד שהלב נוטה אליו..."; הערך הובא גם בשייכי הערך אַהֲבָה.] אָהוּד – שהכל חשים אליו רגש של אהדה, של נטית הנפש, sympathetic. אֲוִירוֹן [הובא ללא הגדרה בשייכי הערך מִלְחָמָה; השימוש המקובל בהוראת מטוס.] אוֹפֵן (אוֹפֶנֶת, אוֹפְנִים, אוֹפְנוֹת) – רוכב אָפְנַיִם [הובא גם בשייכי הערך עֲגָלָה. המילה אינה משמשת.] אוֹפַנַּיִם > אָפנים. אוֹרִית – שם מתכת חדשה שנגלה מקרוב המאצלת מקרבה אור וחֹם, Radium. [הובא גם בשייכי הערך אוֹר. המילה אינה משמשת.] אִזֵּן את החולה – בדק בשמיעת האזן מעמד חזהו, לבו, וכדומה. [הובא בשייכי הערך אֹזֶן. המילה אינה משמשת.] אִחֵל (חידוש משמעות) – ... ב) אִחל דבר לפלוני, השתוקק שיבוא לפלוני דבר זה, ברך אותו, wish... אני מְאַחֵל לך כל טוּב, אני מְאַחֵל לך כי לך ותצליח בכל דרכיך. אַחֲרָה – רתיחת הדם, התרגשות עצומה עד שגעון, מתקף תאוה או כעס, frenzy. בהערה: משקל אַהֲבָה, אַהֲדָה, מן הפעל אַחַר [ושם מביא מתוספתא בבא קמא ג, נמ' בבא בתרא צג ע"א: "גמל שהיה אוחר בין הגמלים...". המילה אינה משמשת.] אַכֶּלֶת – כמו אִכָּל, והוא משקל שמות המחלות, בַּהֶרֶת, דַּלֶּקֶת, שַׁחֶפֶת. [ובערך אִכָּל הוסבר: "שחין אכל הבשר סביב, cancer". [הובא גם בשייכי הערך מַחֲלָה. החלופה המשמשת: סַרְטָן.] אָכֹם (אֲכֻמָּה, אֲכֻמִּים, אֲכֻמּוֹת) – מי שגונו כאשכרוע, נוטה לשחור, brown. [ולהלן מביא בפועל נִתְאַכֵּם: "אלא שלא נתאכמו פניו" (של כלי חרס), סוטה טו ע"ב; הובא גם בשייכי הערך צֶבַע.] אִמּוּר – קנוניה והסכמה בין הפועלים וכדומה שלא לעבד וכיוצא בזה, strike. בהערה: מן אִמֵּר. [ושם בהערה: "בארמית: דאייקר עיבדתא ואימרו פועלים ואזל בעה"ב פייסינהו... (בבא מציעא עז ע"א) – שנתיקרה העבודה וְאִמְּרוּ פועלים (חדלו מלעבוד) והלך בעל הבית ויפַיֵס אותם". החלופה המשמשת: שְׁבִיתָה.] אֳמָנוּת – מלאכת אֳמָן, מצטינת ביפי וכו', art. [הניקוד המעודכן: אָמָּנוּת.] אָפְנָה – צורה, האופן שמתקבלים בעת מן העתים בפרט בעניני הלבושים והתכשיטים והמנהגים וכיוצא בזה, mode. נתחדשה מלה זו בהשקפה שנת א' תתלו [לחורבן]. בהערה: שם נגזר מאוֹפן, אֹפֶן. אָפְנָיִם – מכונה על שני אופנים ירכב האדם עליה ויניענה ברגליו ותרוץ במהירות גדולה, bicycle... נתחדשה בהשקפה... [הובא גם בשייכי הערך עֲגָלָה, ושם הערת העורך מ"צ סגל: "אבל לדעתי יש לנקד אוֹפַנַּיִם", וכך – אוֹפַנַּיִם – הוא הניקוד התקני כיום.] אֶפְעוֹן – צמח דק העלה, בראשו פרח ארגמני, פרי נוטה לשחור... vipérine. בהערה: מן אפעה, על שם העלה הדומה קצת לראש האפעה... וכן בכל הלשונות. [כיום הצמח נקרא עַכְנַאי.] אָפֹר – מגון האֵפֶר, ash gray. [הובא גם בשייכי הערך צֶבַע.] אֶקְדָּח (הוספת משמעות) – ... ב) כלי זין מורה בכח האש, והתיחד בזמן האחרון להקנה הקטן, שבית קבול הכדור שלו סובב ומורים בו פעמים אחדות זו אחרי זו, Revolver. בהערה: הצעתי השם הזה בהצבי לכלי הנשק הדוחה בכח האש, וגזרתיו מן השרש קדח. [הובא גם בשייכי הערך מִלְחָמָה.] אֶרֶד – מין ממיני הכמהים, truffle. בהערה: בארמית ארדא... בסורית ערדא, וכן בערבית ע'רד... [החלופה המשמשת: כְּמֵהָה.] אָרָד – מתכת, תערובת נחשת בעפרת [צ"ל בבדיל], bronze. בהערה: באשורית אֻרדו... בֻּבָּה – דמות ילדה או אשה וכדומה, למשחק לבנות קטנות, doll poupée,. בהערה: בשנוי התנועה הראשנה, מן השם בָּבָה. בַּחֲרָן – מי שטבעו לבחר... [המילה אינה משמשת.] בַּחֲרָנוּת – סגולת מי שטבעו לבחר... [המילה אינה משמשת.] בָּכִיר, בְּכִירָה – אח ואחות יתר בשנים [הובא בשייכי הערך אח.] בִּצְבּוּץ [הובא בשייכי הערך אוֹר. ראו בִּצְבֵּץ. המילה אינה משמשת.] בִּצְבֵּץ (הוספת משמעות) – ... ג) השתמשו בו בדבור העברי במשמעת חזרת קרני האור מגוף מלוטש. בהערה: ...ובלשון ערבית של מצרים ישמש פעל זה גם במשמעת חזרת קרני האור מגוף מלוטש... [הובא גם בשייכי הערך אוֹר. המילה אינה משמשת.] גֶּבֶס – אבן גיר שיש בו חמץ גפרית, gypse. בהערה: צורה עברית מהשם גבסיס שבמשנה מלשון יונית. גְּלִידָה – יקראו בארץ ישראל המדברים עברית ממתק עשוי מסֻכר וביצים ונקפא וקר כגליד. בהערה: משקל לְבִיבָה. גָּמִישׁ – מה שסגולתו לְהִגָּמֵשׁ על נקלה, flexible. [הובא גם בשייכי הערך כפף (הפועל).] גְּמִישׁוּת – סגולת דבר נגמש. [הובא גם בשייכי הערך כפף (הפועל).] (גנדר) הִתְגַּנְדֵּר, מִתְגַּנְדֶּרֶת – מתגאה, משתדלת למצא חן בהתיפות והתקשטות וכיוצא בזה... [בהערה מביא לראיה מתענית כג ע"ב: "...קא מגנדרא עלי (רש"י: מתגדלת עלי מתוך גבהות יופיה)". וכן "בערבית ההמונית תע'נדר התהדר והתיפה בכסות ובהליכה".] גַּנְדְּרָן, גַּנְדְּרָנִית – מי שמשתדלת למצוא חן בעיני הגברים בהתיפות והתקשטות ותנועות, וכיוצא בזה, coquettish. גַּנְדְּרָנוּת – מדת הגנדרנית. גַּנָּנָה, גַּנֶּנֶת – נהוג בדבור העברי בארץ ישראל, למי שיודעת לעסוק עם הילדים בגן ילדים. גִּפֵּר – פזר גפרית על האילן [כך הובא בשייכי הערך אִילָן כחידוש של אב"י]; בגפרית מפני התולעים [כך הובא בשייכי הערך גֶּפֶן כחידוש של אב"י]. [בערכו האל"ף־בי"תי לא ציין המחבר את הפועל כחידושו; וכך נכתב: "לגפר את הכלים בגפרית (תשובת ר' קלונימוס, תשובות גאונים קדמונים קמד). – ונהוג בזמן החדש בין הכורמים בארץ ישראל לפעלת פזור אבק גפרית על הגפן לשמירה שלא תלקה".] גֵּפְתָּנוּת – מדת הגפתן... [בערך גפתן – "אדם קשה, גס הרוח"; ובהערה לערך גַּפְתָּן: "בערבית גַ'אִ אדם קשה, גס הרוח". המילה אינה משמשת.] גְּרִיסָה (הוספת משמעות) – ... ב) תבשיל של גריסין... [המילה אינה משמשת.] גְּרָרָה – עגָלה בלי אופנים נגררת ומחלקת על השלג... [הובא גם בשייכי הערך עֲגָלָה. החלופה המשמשת: מִזְחֶלֶת.] גִּשּׁוֹר – אדם שמוצא עֹז בלבו לעשות מעשים שקשה לעשותם, שיש בהם סכנה וכדומה ואינו נרתע לאחור, bold. בהערה: משקל גִּבּוֹר, בערבית גַ'אשִׁר. [המילה אינה משמשת.] גְּשׁוּרָה – טבע ומדת אדם גִּשּׁוֹר... בהערה: משקל גבורה. בערבית גִ'שַׁארַה. [המילה אינה משמשת.] דַּיָּל – שמש המביא המשקאות והמאכלים במסעדות ובתי הקהוה, Kellner. בהערה: בארמית דיילא: דרגש בהו דיילא (פסחים פו ע"ב)... [במשמעות זו משמשת כיום המילה מֶלְצָר, ואילו דַּיָּל הוא נותן שירותים במטוס וכדומה.] דְּמוּמָה [המחבר מפנה לערך דְּמוּמִית.] דְּמוּמִית – צמח של פרח אדֹם העלים מאד[,] דומה קצת לפרגים, Anemone... דִּפְדֵּף (פועל יוצא) – דפדף את הספר, הפך את דפי הספר זה אחר זה, turn over the leaves... דְּפוּפָה – כלי עשוי דפים דפים זה למעלה מזה ורֶוח ביניהם, ומשמש לסדר על הדפים ספרים או כלים, book-stand. [הובא גם בשייכי הערך כְּלִי. הכוונה לכוננית לספרים.] דַּשׁ  – בבגד, כמו לשון נקפל לאחוריו במקום הפתיחה על החזה... בהערה: בארמית דשא, משקל רבים דשי, מן דשא דלת: מפתח חלוקה פשוטא לא צריכא דאית ליה תרי דשי. ופירש רש"י: שתי פתחים היינו לאותן לשונות... הֲגִירָה – שם הפעולה מן הָגַר, יציאת אנשים ממקום מושבם בכונה לא לשוב עוד שם אלא להשתקע בארץ אחרת, Emigration. [על המקור ראו הָגַר.] הָגַר (פועל עומד) – הָגַר פלוני מארצו, יצא ממנה, עזב אותה בכונה להשתקע בארץ אחרת, emigrate. בהערה: (1) בערבית הגר, במשמעות יצא ממקום למקום, וקרוב הדבר שממנו גם השם הָגָר שפחת שרה, ובודאי היה שרש זה משמש במשמעות זו גם אצל העברים. (2) השתמשתי בפעם הראשנה בפעל זה בעתון ההשקפה תתל"ה לחרבן, גליון ז. [החלופה המשמשת: הִגֵּר (בבניין פיעל).] הָטֹב, הָטוּב (תואר) – צבוע בצבעים רבים מתחלפים, variegated. בהערה: מן גלימא דהוטבי (נדרים מט ע"ב) לפי גרסת הערוך, דומה להמלה חטבות לפי דעת החדשים [בערך חֲטֻבָה מזכיר אב"י את הפסוק "מרבדים רבדתי ערשי חֲטֻבוֹת אטון מצרים" (משלי ז, טז); הערך עצמו מוגדר "מצע או מכסה רב הגונים..." ובהערה: "בערבית חֹטבַה עצם הגון, אדֹם או ירֹק". המילה אינה משמשת] הַפְתָּעָה – שם הפעולה מן הפתיע, במשמעות surprise. הַצְהָרָה [הובא בהסתעפויות השורש צהר. הערת העורך נ"ה טור־סיני: "המלה חֻדשה על ידי המחבר בקרוב בשנת 1910".] הָרָם – בנין גבוה בעל צלעות רחב למטה והולך וצר למעלה, Pyramide. בהערה: בערבית הַרַם. [המילה אינה משמשת.] הִתְגַּנְדְּרוּת – שם הפעולה מן הִתְגַּנְדֵּר. [ראו 'גנדר' לעיל.] הִתְעַנְיְנוּת – שם הפעולה מן הִתְעַנְיֵן, במשמעות שימת לב בדבר והשתתפות בו בחבה, בדאגה וכדומה. [ראו 'ענין' להלן.] וְזָרָה – משרת וזיר, מחלקה אחת ממחלקות הנהגות המדינה שוזיר ממונה עליה, ministère. בהערה: בערבית וַזארה. [בערך 'וזיר' אב"י מביא מקור לשימושו מתוך ר"ע פרנסיס, שבתי צבי ונתן העזתי. החלופה המשמשת: מִשְׂרָד (מֶמְשַׁלְתִּי).] וְעָדָה, וַעֲדָה (הוספת משמעות) – ... ב) וַעַד זמני להכין ענין מהענינים, או מחלקה מיוחדת מועד הכללי שעוסקת באחד מסעיפי עניני הועד הכללי וכיוצא בזה... בהערה: השתמשתי במשמעות זו בפעם הראשנה ב"השקפה" שנה ד כט... וָרֹד – מגוַן הורד. [הובא גם בשייכי הערכים אָדֹם וצֶבַע.] זִבְדָּה – העבה והשמן המתקבץ על גבי החלב כשהוא עומד זמן מה וממנו יוציאו החמאה, cream. בהערה: בערבית זֻבְדַה ובלשון ההמונים זִבְדַה, מהשרש זבד, שמשמש כמו בעברית במשמעות מתנה וגם במשמעות קצף ואופי... [החלופה המשמשת: שַׁמֶּנֶת.] זָג – שאפשר לראות דרך בו, כמו הזכוכית, transparent... בהערה: בארמית זיג, וממנו זגיגותא, והיא זכוכית, וכמו כן זגג. [החלופות באנגלית ובגרמנית (durchsichtig) הן שמות תואר שמשמעם 'שקוף'.] זֶהוּת – סגולת דבר שיאמרו עליו זהו בעצמו, שהוא שוה לדבר השני שויון גמור ומחלט, identité; someness. זָהְרִית – גוף מאיר בחשך. [הובא בשייכי הערך אוֹר.] זִיּוּן – אפשרות פחות או יותר קרובה של סַכָּנָה, למשל בעסק של משא ומתן שמא יאבד הממון שהכניסו בעליו בו, risque. בהערה: בארמית זיונא: עסקא זוטא דזוטר זיונא אבל עסקא רבה דנפיש זיונא (כתובות סו ע"ב), ופירש רש"י אחריות. [החלופה המשמשת: סִכּוּן.] זִים – אבר הנשימה של חיות המים, הדגים וכדומה, ונמצא לא בפנים הגוף אלא בחוץ, על פי רוב בראש הדג במקום נחיריו, gills. בהערה: בארמית זימא... [ומביא ראיה מבבא בתרא עד ע"א.] זִמְזוּם – קול שאון שמשמיעים קצת בעלי חיים בכנפיהם, כמו זבובים, יתושים, וכדומה. בהערה: הברה מחקה הקול, וכן בערבית זמזם, ויש סוברים כי העם זמזֻמים שבמקרא נקרא כך על שם קול דבורם הזר. [הובא גם בשייכי הערכים קוֹל ודְבוֹרָה.] זִמְזֵם – השמיע קול זמזום, זִמְזֵם הזבוב, זִמְזֵם היתוש. [הובא גם בשייכי הערך קוֹל.] זַמֶּרֶת – אשה שאומנותה לזמר, chanteuse. בהערה: משקל נקבה מן זַמָּר. בסורית זמרתא... ותרגם בן זאב מְזַמֶּרֶת, אבל יותר היה ראוי לתרגם זַמֶּרֶת בהסכמה להסורי, ובפרט אחרי שיש בעברית המשקל הזכר זַמָּר. חֲבִיתָה – מאכל עשוי מביצים טרופות ואפויות במחבת, Omelette. בהערה: מן חבת, משקל פְּעִילָה כמו לְבִיבָה, שהוא משקל שמות רוב המאכלים גם בערבית, וכמו חבת, חבית, שנגזר משרש זה במשמעות אפיה במחבת בעניני הקרבנות. [הובא גם בשייכי הערך בֵּיצָה.] חֲבֵרָה (הוספת משמעות) – ... ובמשמעות נערה לומדת יחד עם נערה אחרת בבית ספר, או עובדת אתה יחד איזו עבודה, או מתהלכת אתה תמיד, camarade. חֲגִיגוּת – סגולת מעשה בדרך חגיגי, solemnity. [הובא גם בשייכי הערך חַג. משמשת הצורה חֲגִיגִיּוּת.] חֲגִיגִי – מטבע ודרך של חגיגה, solemn. [הובא גם בשייכי הערך חַג.] חַוֶּרֶת – אדמה לבנה מטבע האבן. [הובא בשייכי הערך אֲדָמָה. כנראה חַוָּר.] חָזִיָּה –בגד קצר בלי בתי זרוע על החָזֶה, vest. [במשמעות זו נקבעה החלופה לְסוּטָה. חזייה משמשת לבוש לשדֵי אישה.] חָזִית [הובא ללא הגדרה בשייכי הערך מִלְחָמָה. בערך חָזִית (מלשון חז"ל) מובאת רק המשמעות "בליטה וגבנונית על גבי הכותל לנוי וכדומה".] חַטָּב – אֳמן במלאכת החטוב, sculptor. חַיְדַּק [הובא ללא הגדרה בשייכי הערך מַחֲלָה. המשמעות הרווחת: בקטריה.] חַיָּל – אחד מאנשי הצבא. בהערה: בערבית חַיַּאל, איש צבא מחיל הרוכבים. [הובא גם בשייכי הערך מִלְחָמָה.] חֲלִיקָה – חָלוּק קטן, עליון, שילבשו מעל להבגדים, בפרט הנשים, Blouse [המילה אינה משמשת.] חֲמָמָה – מקום חם לגדול אילנות מאקלים יותר חם. [הובא בשייכי הערך אִילָן.] יֹהֶר – כמו יהירות, צורה עברית להצורה הארמית יוהרא. [החלופה המשמשמת: יֻהֲרָה.] יָזְמָה – שה"פ ועצם המעשה שיזם איש לעשות, entreprise. בהערה: משקל חָכְמָה. [המילה בנויה מן הפועל יזם, ובהערה על הפועל: "...רק שיש ליחס לפעל זה גון קצה אחר מהפעל זמם, והוא התחלת מעשה חדש פחות או יותר קשה".] יַמִּיָּה (נקבה) – כלל הספינות והמלחים וכו' של מדינה, ובפרט יַמִּיָה של מלחמה, כח הים של מדינה, Marine. [הובא גם בשייכי הערך סְפִינָה.] כֹּחִית – שם כללי להרבה חמרים מתפוצצים, Dynamite. [בפעם הראשונה ב"האור" תרע"ב. הובא גם בשייכי הערך מִלְחָמָה. המילה אינה משמשת.] כְּפָפָה [הובא ללא ניקוד וללא הגדרה בשייכי הערך יָד.] כְּרוּבִית – שֵם למין כרוב שראשו מלא דבר לבן כהה דומה קצת לגרעינים לבנים, cauliflower. כַּתָּבָה – מה שהכַּתָּב כֹתב להעתון על המארעות שבמקומו, Korrespondenz. כְּתִיב (הוספת משמעות) – ...ג) צורת המלים של הלשון כמו שהן צריכות להכתב על פי הדקדוק, Orthographie. לָטִיף – מי שמלטף. בהערה: כך בערב' לטיף, משרש לטפ. [המילה אינה משמשת.] לְטִיפָה – שם הפעולה מן לָטַף. [על המקור ראו לעיל.] לְטִיפוּת [הובא ללא הגדרה בשייכי הערך לטף (פועל).] לִטֵּף – את פלוני, החליק אותו בידיו, ובכלל התנהג ברֹך. [בהערה מביא מראי מקום החל מלוח לונץ תרס"ד.] מֹאזֶן הָאַוִּיר – כלי לשקל את לחץ האויר. [הובא בשייכי הערך אַוֵּיר (=אֲוִיר). משמשת החלופה הלועזית: ברומטר.] מָבוֹךְ – מקום שאדם נבוך ואינו יודע איך לצאת משם, Labyrinth, ובהשאלה, מָבוֹךְ שבאזן וכדומה. [הובא גם בשייכי הערך אֹזֶן.] מְבוּכָה (הוספת משמעות) – ... ב) כמו מָבוֹךְ הקודם [ולראיה אב"י מביא שתי דוגמאות מספרות זמנו. המילה אינה משמשת במשמעות זו.] מִבְרָאָה [הובא ללא הגדרה בשייכי הערך מַחֲלָה. החלופה המשמשת: בֵּית הַבְרָאָה.] מִבְרָק – הודעה באה מרחוק במהירות הברק בכח חשמלי, Telegramme. מִבְרָשָׁה – לוח קבועים בו שערות פחות או יותר קשות לנקות בו האבק וכדומה מבגדים, brush. בהערה: בערבית ההמונית מברשׁה מן הפעל ברשׁ בערבית. אבל אפשר שאין זה שרש שמי. [הצורה המשמשת: מִבְרֶשֶׁת.] מַגֶּבֶת – מטפחת של בד וכדומה לנגב הידים, towel. מַגְהֵץ – כלי ברזל מחֻמם לגהץ בו את הבגדים, flat-iron. [הובא גם בשייכי הערך כְּבִיסָה.] מַגָּשׁ – כלי כעין לוח שטוח וזר סביב להגיש עליו מטעמים, tray. [הובא גם בשייכי הערך כְּלִי.] מַדְלֵק – דבר שמדליקים בו אש, כעין בדים דקים של עץ מצֻפים בקצה אחד בחמר מתלהב בחכוך, match. [הובא גם בשייכי הערך אֵשׁ. החלופה המשמשת: גַּפְרוּר.] מִדְרָכָה (הוספת משמעות) – ... ב) צדי הדרכים והרחובות המתֻקנים בפרט להליכות אדם ברגליהם, Trottoir. מִדְרָשָׁה – שֵׁם לבית־ספר תיכון, בין בית־ספר למתחילים ובין בתי־הספר העליונים. בהערה: כך בערבת, מדרשׂה. מְהַגֵּר – מי שיוצא מארץ מושבו במחשבה לבלי שוב אליה עוד ובא להתאחז בארץ אחרת, Emigrant. בהערה: בערבית מהאג'ר, מן פעל הגר. [ראו לעיל ערך הגר.] מַהְפֵּכַנִּי – מי שנוטה למעשה מהפכות במדינה, מי שמשתתף במהפכות, Revolutionär. [הצורה המשמשת: מַהְפְּכָן.] מוּז – פרי עץ, ארוך הצורה, Banane. בהערה: בערבית מוז. [הובא גם בשייכי הערך פְּרִי. משמשת החלופה הלועזית: בננה.] מוּשׁ – האדמה הרכה שמרוצת מי הנהר משקיע על דרכו. [הובא בשייכי הערך אֲדָמָה. החלופה המשמשת: אדמת סחף.] מֶחֱלָבָה – מקום שעוסקים בחלב, למכירה וכדומה. [הובא בשייכי הערך חָלָב. הצורה המשמשת: מַחְלָבָה.] מַחֲלֵץ – כמו חולץ, כלי חולץ הפקק מהבקבוק, corkscrew. [הובא גם בשייכי הערך כְּלִי.] מַכּוֹשׁ (הוספת משמעות) – ... ד) בלשון הדבור החדש בארץ ישראל, כל אחד ואחד מהפטישים הקטנים שמכים על הנימים בכלי הנגינה. [הובא גם ברשימת שייכי הערך נְגִינָה. המילה אינה משמשת במשמעות זו.] מַכּוֹשִׁית – כלי הנגינה, Piano. [הובא בשולי הערך מַכּוֹשׁ והובא גם בשייכי הערכים נְגִינָה וכְלִי. המילה אינה משמשת.] מִכְלָלָה – בית מדרש עליון לחכמות ומדעים, University. [המילה אינה משמשת תמורת אוניברסיטה, אך עם השנים מצאה את דרכה לעברית כחלופה למילה קולג'.] מִכְתָּבָה (הוספת משמעות) – ... ב) שלחן כתיבה לעבודה בעמידה, writing-desk. בהערה: בערבית מכתב. [הובא גם בשייכי הערך כתב (הפועל).] מִלּוֹן – ספר מקֻבצות בו כל המלים שבלשון מהלשונות ומסֻדרות על פי סדר א"ב שיקל לאדם למצאן, ומבוארות על פי משמעתן וגזרותיהן מהשרשים, Dictionary. [הובא גם בשייכי הערך לָשׁוֹן.] מִמְחָטָה – מטפחת שמוחטין בה האף. בהערה: מן שרש מחט. מַמְרֵט – כלי מכלי הרצענות למרט בו את העור (עיין לוח הרצענות של ועד הלשון בירושלם). מִנְאָם – דברים ידבר אדם באזני קהל שומעים על ענין מהענינים, בכונה לפעֹל עליהם ולהעיר אותם, וכדומה, speech. [הובא גם בשייכי הערך דבר (הפועל). החלופה המשמשת: נְאוּם.] מָנוּי – מי ששלם סכום קצוב בעד ספר או עתון, subscriber. מֻנָּח, מֻנָּחִים [הובא ללא הגדרה בשייכי הערך לָשׁוֹן. ובמקומו בסדר האל"ף־בי"ת לא הובא מֻנָּח במשמעות החדשה term.] מְנָיָה – החלק שאדם משתתף ולוקח בדבר מסחר וכדומה, stock (share). מִסְבָּאָה – בית שבאים שם לשתות יין, tavern. בהערה: מן סבא. [הובא גם בשייכי הערך יַיִן.] מַסְחֵף – כלי מגן, יכסה בו הלוחם את פניו. [הובא בשייכי הערך פָּנִים. המילה אינה משמשת.] מִסְמָךְ (הוספת משמעות) – ... ב) כתב מאֻמת, שיש לסמך עליו בדבר מהדברים כעדות וראיה וכיוצא בזה, document. מִסְעָדָה (הוספת משמעות) – ... ב) מקום שבני אדם יסעדו שם את לבם במאכל ומשתה, Restaurant. מַסְפֵּג – כלי יספג הדיו מעל גבי הניר. מַעְבָּדָה (הוספת משמעות) – ... ב) מקום של עבודה, בפרט מיוחד לעבודת נסיונות של חכמת הכמיה, Laboratorium. מַעֲטָפָה – כמו מַעֲטֶפֶת, בלשון הדבור בארץ ישראל ישתמשו בו למכסה כעין כיס לכסתות וכיוצא בזה, pillow case, ולמכסה כעין כיס של ניר ישימו בו מכתב, envelope. [למשמעות הראשונה משמשת המילה צִפָּה.] מַעֲלֶה־וּמוֹרִיד – שם להמכונה המעלה ומורדת, lift. בהערה: שֵׁם מרכב אחד כמו מכניס־ומוציא (תוספתא בבא מציעא יא יג). [בא ליד הערך א. מַעֲלֶה. החלופה המשמשת: מַעֲלִית.] מֻעְמָד – מֻעמד לבחירות וכיוצא בזה, candidate. [הניקוד כיום הוא מֻעֲמָד לצד מָעֳמָד.] מַעַן (הוספת משמעות) – ... ב) שֵׁם ומקום דירה ששולח מכתב כותב על גב מכתבו למען ידעו למצא את האיש שאליו נשלח המכתב, address. בהערה: בערבית ענואנ, עניאנ. מַעֲצָמָה – ארץ עומדת ברשות עצמה ונהוגה ביד חזקה, power... מַעֲצָמָה אדירה, great power. בהערה: מן עצם. [הובא גם בשייכי הערך כֹּחַ.] מַעֲשֵׁנָה – ארֻבּת עשן, שפֹפרת שדרך בה יוצא העשן מהתנור וכדומה, chimney. [כיום מַעֲשֵׁנָה היא מתקן לעישון בשר וכדומה.] מַפּוּחִית – כלי הנגינה Harmonium. [הובא ליד הערך מַפּוּחַ והובא גם בשייכי הערך נְגִינָה. כיום המילה משמשת בעיקר כקיצור של מפוחית פה.] מַפְצֵעַ – כלי לפצע בו אגוזים וכדומה, nut-cracker. [הובא גם בשייכי הערך אֱגוֹז. החלופה המשמשת: מַפְצֵחַ.] מִפְרַחַת – בשמלות, סרטים רחבים מחֻברים להשמלה ופורחים הנה והנה, flounce. בהערה: בארמית מפרחתא: האי רסוקא אי אית ליה מפרחייתא שרי (שבת נט:). ופרש ר' חננאל: חתיכות יוצאות ועודפות ממנו לימינו ולשמאלו. [במונחי תפירה ולבוש של האקדמיה משנת תשמ"ד (1984) נקבע: נַפְנֶפֶת.] מְקִדָּה – כלי מלאכה של הרצענים, כעין צבת במסמר באחת מלחייו לנקב בו נקב (הסכמת ועד הלשון, לוח כלי הרצענות). מֻקְדָּם (תואר הפועל) – עוד מֻקְדָּם, רגיל בדבור בארץ ישראל במשמע עדין לא הגיע הזמן וכדומה. [הובא בערך קדם (פועל) – הָפעל בינוני.] מַקּוֹב – מכלי אומנות הרצען, כעין מרצע במסמר לא כפוף (לוח הרצענות). [במונחי ועד הלשון למן תרפ"ט (1929): מַקָּב.] מָקוֹלִית – מכונה המשמיעה קול זמרה ונגינה כמו שהיא יוצאת מפי המזמר ומכלי הנגינה, Grammophon. [במונחי האקדמיה נקבע: מָקוֹל.] מַקּוֹר (הוספת משמעות) – ... ב) שֵׁם להחרטום של העופות, beak [בהערה: בארמית מַקּוֹרָא...] מִקְלַחַת – כלי רחיצה, צנור מים שבקצהו כעין כברה המקַלּחת מים על אברי האדם המתרחץ, douche. מַקְלֵעַ – נשק מכוני [=מכני], הקולע כדורים וחצים בכח דחיפה עזה, אבק שרפה וכדומה, canon. [הובא גם בשייכי הערך מִלְחָמָה.] מַקְנֵב – מכלי הרצענות לקנב בו את העור (לוח הרצענות א). מֻרְשׁוֹן – בית ישיבת המרשים, parliament. [מֻרשים הם חברי בית הנבחרים. המילה אינה משמשת. בישראל הפרלמנט הוא הַכְּנֶסֶת.] מַשְׁאֵבָה – מכונה לשאב מים על ידי שפופרת בכח הרקת האויר מן השפופרת, pompe. מַשְׁאֵפָה – מכונה לשאף בו האויר מאיזה מקום למען תהיה שם ריקות אמתית. [הובא בשייכי הערך אַוֵּיר (=אֲוִיר). המילה אינה משמשת במשמעות זו. במונחי האקדמיה תשע"ד (2014) מַשְׁאֵפָה היא מכשיר אינהלציה.] מִשְׁוָרָה – אחת העצמות הקטנות. [הובא בשייכי הערך אֹזֶן. הצורה המשמשת: מִשְׁוֶרֶת.] מִשְׁטָרָה – שלטון השוטרים וקבוץ כל השוטרים יחד, police. מִשְׁקֶפֶת – מִשְׁקֶפֶת הַמֶרְחָק, שפופרת של הבטה למרחוק, télescope [...] ופשט השמוש בשם זה גם במשמעות lorgnette. [המילה אינה משמשת תמורת טלסקופ.] מִשְׂרָד – מקום, בית או חדר, להנהגת עסק מה, Bureau. מִשְׂרָדִי – של משרד, מטבע משרד וכדומה. [הובא בשולי הערך מִשְׂרָד.] מִשְׁתְּלָה – מקום ישתלו שם נטעים רכים הרבה, לשתלם אחרי כן במקומם. [ובשייכי הערך אֲדָמָה הובא מִשְׁתָּלָה (בקמץ בתי"ו), ובשייכי הערך אִילָן שוב מִשְׁתְּלָה (בשווא בתי"ו). הניקוד התקני: מִשְׁתָּלָה.] נוֹשֵׁךְ החרצן – שם עוף, hawfinch. [הובא בשולי הערך נשך. החלופה המשמשת: פַּצְחָן.] נַזֶּלֶת – חלי, שלֵחוֹת נֹזלות מהאף, a cold (in the head). [הובא גם בשייכי הערך אַף, ושם ההגדרה: "מדוה האף, שנוזלים ממנו מי האף תמיד".] נְטִפָה, נְטִיפָה (הוספת משמעות) – ... ובדבור העברי בארץ ישראל משתמשים בו לשם תבשיל עשוי חתיכות חתיכות קטנות של בצק כעין נטפים נטפים. [במונחי ועד הלשון והאקדמיה: נָטִיף; משמש גם בְּצֵקָנִית או בַּצְקָנִית.] נִצְבָּה – במשמעות עמידה על דעתו, resoluteness. [המילה אינה משמשת.] נַקְנִיק – מעי ממֻלא בבשר וכדומה, saussage. [ובהערת העורך מ"צ סגל: "השוה נוקניקה אשתכח בכנישתא דכולי (ירושלמי שקלים ז ג), (בבלי ז ב). מיונית ורומית, Lucanica..."] נִקְפָּה – הכאה באף בראש שתי אצבעותיו. [הובא בשייכי הערך אַף. בערך 'נקפה' לא הובאה משמעות זו. המילה אינה משמשת.] סְמוּקָה – אדמימות הפנים. [הובא בשייכי הערך פָּנִים. המילה אינה משמשת.] סָנִיף, סְנִיף – חלק מדבר, סעיף, ובפרט סָניף של בית מסחר או מוסד שמרכזו במקום אחר, branch. סֶרֶד – הלוח שמסדרים עליו בבית הדפוס את השורות, בזֵר סביב. [המילה אינה משמשת.] עִירִיָּה – חֶבר עיר, הסתדרות תושבי העיר, municipality. עַמּוֹן – מי שמחזיק בדעה שהעם צריך לשלֹט, Demokrat. [משמשת החלופה הלועזית: דמוקרט.] עַמּוֹנוּת – שלטון העם, democracy. [משמשת החלופה הלועזית: דמוקרטיה.] עַמּוֹנִי – כמו עַמּוֹן. (ענין) הִתְעַנְיֵן [הפועל הובא כחידושו של בן־יהודה בערך הִתְעַנְיְנוּת, אבל במקומו באות ע' לא צוין בסימן חידושיו.] עֲנָקִי – כמו עֲנָק, גבה קומה מאד, ובכלל גדול מאד. עָקִיב – מי שהולך בעקבות עצמו וכדומה, ובהשאלה, מי שאינו נוטה הצדה מהעקבות, מי שהולך עד הסוף בדבר, בדעה וכדומה, coséquent. עֲקִיבוּת – סגֻלת מי שהוא עָקִיב, conséquence. עִשְׂבִּיָּה – אֹסף של צמחים ועשבים מיֻבשים, Herbarium. עִתּוֹן – גליון של חדשות וכדומה המופיע לעת קבועה, newpaper. פְּלִישָׁה – שם הפעולה מן ב. פָּלַשׁ, חדירה והגירה אל ארץ מן הארצות, immigration... ונהוג בדבור אף במשמעות של פלישת צבא: invasion. [המילה אינה משמשת במשמעות הראשונה.] פָּעִיל – בעל פְּעֻלָּה, זריז לפעֹל, active. פִּעְפַּע הביצה – טרף אותה בקערה. [הפועל אינו משמש במשמעות זו.] פְּצָצָה – בית קבול הממֻלא חמר מפוצץ, bombe, mine. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "היום מבדילים בין פצצה Bombe ובין מוקש Mine". הובא גם בשייכי הערך מִלְחָמָה.] פִּרְקָה – ובמשמעות יחידה בצבא, division. [הובא גם בשייכי הערך מִלְחָמָה. החלופה המשמשת: אֻגְדָּה.] צִבְיוֹן (הוספת משמעות) – ... ובמשמעות חשק פתאמי, חליפת מצב הרוח, caprice [המילה המשמשת: גַּחֲמָה.] צִיּוּר־אוֹר – צורה עשויה בפעולת האור. [הובא בשייכי הערך אוֹר. החלופה המשמשת: צִלּוּם.] צַיַּר אוֹר – עושה צורות בפעולת האור. [הובא בשייכי הערך אוֹר. החלופה המשמשת: צַלָּם.] קֶבֶס, קֹבֶס – געל, בחילה, disgust. קָדוֹחַ – מי שמלאכתו לקדח במקדח ולנקב מרגליות. [המילה אינה משמשת.] קִדְמָה – התקדמות, progress. קִדְמִי – ונהוגה המלה במשמעות פונה לצד הפָּנים. קְטִינָה – קטינת אדמה, שטח קרקע. [המילה אינה משמשת.] קִיצוֹנִי – כמו א. קיצון, ביחוד קיצוני בדעות, מרחיק לכת. קִיצוֹנִיּוּת – תכונת הקיצוני. קְצִיצָה (הוספת משמעות) – ... וקְצִיצָה במשמעות חתיכה שטוחה, קצוצה ומבֻשלת או מטֻגנת, minced cutlet. רְאִינוֹעַ – מקום שרואים בו על הבד תמונות בתנועות טבעיות, cinema. [החלופה המשמשת: קוֹלְנוֹעַ.] רִבָּה – שִׁמּוּרֵי פֵּרוֹת מבֻשלים בסֻכר או בדבש, jam. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "מלה זו חדש אותה המחבר על פי הערבית מֻרַבַּי הבאה גם במקורות עברים [...]"] רִהוּט – מעשה המרַהט את ביתו ברהיטים, השם רהיטים בדירתו. רַכֶּבֶת – א) מסע הקרונות שבמסלת הברזל, train... ב) מסלת ברזל, railway. [סימן חידושי בן־יהודה הובא באזכור המילה בהסתעפויות השורש רכב, ואולם במקומו הסדיר צוין לימינה הסימן המורה על מילים מחודשות "שחדשו אחרים".] רָצִין – בעל רצון כֵּן, כְּבַד כאש, בעל משקל ותשומת לב, serious. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "מלה זו, וגם רְצִינִי, רְצִינוּת, חדש וגזר המחבר על פי הערבית רַזִינ, כבד משקל [...] מן העברית רָצוֹן. והיום עודפת צורה רְצִינִי בדבור ובספרות".] רְצִינוּת – תכונת האדם והדבר הרָצִין, כֹּבד ראש, seriousness. רְצִינִי – כמו רָצִין. רִשְׁמִי – מטעם השלטון, הפקידות, המשרה וכדומה ולא כאדם פרטי, official. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "על פי הערבית רַשְׂמִי באותה משמעות".] שִׁוֵּץ [הובא ללא הגדרה בשייכי הערך מוּם. המובן כנראה פזלן. המילה אינה משמשת.] שַׁחֶלֶת – מחלת נזילת האזנים. [הובא בשייכי הערך אֹזֶן. המילה אינה משמשת.] שָׁנִית – מין מחלה מדבקת מצויה ביחוד בין ילדים שסימנה החיצוני התכסות הגוף בכתמים אדמים, scarlet fever. שָׁעוֹן – כלי מורה השעות, watch, clock. שְׁרִיק – מי האבטיח. [כך בערך אֲבַטִּחַ; ובמקומו – ערך ב. שרק – העורך נ"ה טור־סיני מפנה לשם. המילה אינה משמשת.] תְּאַבְדֵּעִי – רוצה מאד לדעת דבר מה, סקרן. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "כך כתב המחבר, ואמנם בלשון הדבור רווח תְּאַבְדַּע, אלא שבדרך כלל נדחתה מלה זו מפני סקרן (לדעת)". החלופה המשמשת: סַקְרָן.] תְּאוּרָה – אורות מדליקים לאות שמחה. [ההגדרה הראשונה היא "הארת אור, מערכת אורות", ובמשמעות זו היא מיוחסת ל"מלים מהספרות שלאחרי התלמוד, מימי הגאונים ואילך". המילה במשמעות המחודשת הובאה גם בשייכי הערך אוֹר, והגדרתה שם "אורות שידליקו לאות שמחה, כבוד". המילה אינה משמשת במשמעות המחודשת.] תַּבְחִין – כלי מבחן, אמצעי להבחין בין דבר לדבר, criterium. תַּגְלִית – גִלוי דבר שלא היה ידוע. תּוּת כְּנַעֲנִי [הובא בשייכי הערך פְּרִי כחידוש של אב"י, ואולם בערך תּוּת הובא צירוף זה בסימן של "מלים מהספרות שלאחרי התלמוד, מימי הגאונים ואילך".] תִּזְמֹרֶת – כמו זִמור, נגון [...]  – והיום נוהג השם במשמעות להקה של מנגנים בכלי נגינה שונים, orchester [דברי העורך נ"ה טור־סיני.] תַּחֲזִית השׁמשׁ – צורת אור השמש בעברו דרך זכוכית בעלת זויות. [הובא בשייכי הערך אוֹר.] תַּחְרִים – מעשה רקמה באריגים במחט. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "חדושו של המחבר במקום lace [...] על פי הערבית חֻרְם, קוף המחט". כיום משמשת בעיקר המילה תַּחֲרָה.] תֹּכֶן הָאַוִּיר – מכונה לתכון קלישות האויר וכמותו. [הובא בשייכי הערך אַוֵּיר (=אֲוִיר). החלופה המשמשת: מַד (לַחַץ) אֲוִיר.] תֹּכֶן הָאוֹר – כלי למדד בו חזק האור. [הובא בשייכי הערך אוֹר. החלופה המשמשת: מַד אוֹר.] תַּכְשִׁיר – חמר שהָכשר לתרופה או לשמוש מדעי, Preparation. תִּמְרוּן, תִּמְרוֹן – תרגיל צבאי, manoevre... [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "מלה שחדש אותה המחבר על פי הערבית תַמְרִין משרש מרן במשמעות תרגיל, והיום המלה משמשת גם בהשאלה כשמושי המלה הלועזית הנזכרת". הובא גם בשייכי הערך מִלְחָמָה.] תִּסְבֹּכֶת [המילה מובאת בהסתעפויות השורש סבך. המשמע הרווח: סבך, ערבוביה.] תַּפְנִית – כוון, direction. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "במשמעות זו חדש המחבר מלה זו [...], והיום משמש השם במשמעות פניה, turning".] תַּפְתִּיחַ – שדה שנסדק ונתבקע בחֹם השמש בקיץ. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "במשמעות זו חדש המחבר המלה לפי מלונו הקטן על פי הארמית תפתיחא (בבא בתרא לו.), כפרוש רש"י: קרקע פתוחה ומלאה בקעים ואינה מוציאה פירותיה". המילה אינה משמשת.] תַּצְפִּית – שם הפעולה מן צפה, observation. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "חדושו של המחבר, שהשתמש בו בעתונו הצבי ושהביא אותו במלונו העברי הקטן עם תרגום ליהודית ורוסית".] תַּרְגִיל – אִמוּן של אנשי צבא או של תלמידים המתרגלים במלאכתם וכדומה: exercise. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "על פי הבנה זו של תִּרְגֵּל שבמקרא". הובא גם בשייכי הערך מִלְחָמָה.] [post_title] => חידושי בן־יהודה לפי מילונו [post_excerpt] => ראובן סיוון אסף ממילון בן־יהודה את כל המילים המסומנות בסימן המיוחד לחידושיו ופרסמן במאמר. רשימת החידושים שאסף מובאת כאן במהדורה חדשה ומותאמת לאתר. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99-%d7%91%d7%9f%d6%be%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%95 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-02-14 10:36:09 [post_modified_gmt] => 2024-02-14 08:36:09 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://ahl.org.il/?p=80427 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ראובן סיוון אסף ממילון בן־יהודה את כל המילים המסומנות בסימן המיוחד לחידושיו ופרסמן במאמר. רשימת החידושים שאסף מובאת כאן במהדורה חדשה ומותאמת לאתר.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גזירה על עפיפונים

נחש נייר ועפיפון

WP_Post Object
(
    [ID] => 31916
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-11-12 13:14:53
    [post_date_gmt] => 2018-11-12 11:14:53
    [post_content] => בלשונות שונות זכה העפיפון לשמות הקושרים אותו לחיות: ברוסית הוא נקרא נחש (zmey), לרוב בצירופים שמשמעם נְחש נייר או נְחש אוויר, באנגלית kite – דַּיָָּה, בצרפתית cerf volant – צבי מעופף, ובגרמנית Flugdrache – דרקון מעופף. בעקבות הרוסית הציעו מילונים לעברית מן המאה התשע עשרה ומתחילת המאה העשרים את החלופות שָׂרָף מְעוֹפֵף,[1] ונְחַשׁ נְיָר.[2]

הצירוף 'נחש נייר' מצא את מקומו בשירי ילדים. הינה הבית הראשון בשיר מאת לוין קיפניס, יליד רוסיה (מושר בלחן יואל ולבה):[3]
אֵהוּד עָשָׂה לוֹ נְחַשׁ־נְיָר – זָנָב אָרֹךְ, אָרֹךְ וָצַר, לוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם, פֶּה וָאַף, וְעַד שָׁמַיִם כַּנֶּשֶׁר עָף.
את נְחַשׁ הנְּיָר אנחנו מוצאים – לצד עֲפִיפוֹן – גם בשיר ילדים מאת משה אהרון אביגל (בלחן נחום נרדי; מתוך "הנגר הקטן", ספריה לילדים, תרצ"ג):
תַּם נִשְׁלַם עַתָּה נָרוּץ וּנְשַׁלְחֵנוּ עַל פְּנֵי חוּץ, עֲפִיפוֹן נָחָשׁ נְיָר עוּף מֵעַל לְרֹאשׁ הָהָר.
הקשר המטפורי בין העפיפון לנחש בא לידי ביטוי גם בהצעתו של איתמר בן אב"י נַחְשָׁן.[4] ומניין לנו עפיפון? לפי רפאל ויס את המילה עפיפון חידש ח"נ ביאליק, ואולם יצחק אבינרי לא מנה את המילה הזאת ב"מילון חידושי ביאליק". יתר על כן, המילה עפיפון הופיעה בעיתונות העברית בארץ כבר בשנת תרע"ג (1912). מדובר בידיעה בעיתון "החירות (ירושלים)" על עפיפון שהופרח בשמי ירושלים וזוהה בטעות כאווירון (ראו את הידיעה להלן).[5] העפיפון שב ועלה לכותרות העיתונים רק כעבור שני עשורים בעקבות אסון שאירע בתל אביב כשילד ניסה לשחרר עפיפון שנתקע על חוטי חשמל והתחשמל למוות. כך למשל אנו קוראים בידיעה בעיתון דבר מ־18 בספטמבר 1935: גזירה על עפיפונים יהא מחדש המילה אשר יהא – נשאלת השאלה מהי דרך חידוש המילה. המילה עֲפִיפוֹן דומה למילה המחודשת סְבִיבוֹן משורש סב"ב, אלא שמילה זו שייכות לגזרת הכפולים, ואילו עפיפון מתקשר לשורש עו"ף מגזרת ע"ו.[6] אולי השפיעה על יצירת עפיפון המילה שְׁפִיפוֹן הנזכרת בברכת יעקב לבניו ומציינת נחש: "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח" (בראשית מט, יז). בין שהמילה 'שפיפון' גזורה משורש שפ"ף (בשל זחילת הנחש על הארץ, כלומר במקום נמוך) ובין שנוצרה מחיקוי קולו של הנחש – צלילה קרוב לצליל המילה עפיפון. אם בתודעת הדוברים התקשר העפיפון אל הנחש בעקבות הרוסית, ייתכן מאוד שמילה זו עמדה ברקע החידוש. לאחרונה פרסמה הספרייה הלאומית נוסח ראשון של שיר הילדים "במדינת הגמדים" משנת 1940, ובבית הרביעי של השיר מופיע שפיפון במשמעות עפיפון: [caption id="attachment_32724" align="aligncenter" width="140"] מתוך "במדינת הגמדים" מאת אלה וילנסקי (אמיתן), דבר לילדים, 1 באוקטובר 1940[/caption] ושמא מילה אחרת עומדת ביסוד החידוש 'עפיפון': בעיתונות התקופה (בעיקר בין 1908 ל־1914) משמשת המילה עֲפִיפָה לציון 'תעופה' ו'טיסה' בהקשר המודרני. למשל בעיתון הצבי של בן־יהודה מסופר על בניית "מכונת עפיפה" (9 באוקטובר 1908), ובעיתון החירות – שבו מצאנו את החידוש עפיפון לראשונה – מסופר על אווירון המנסה להרוויח פרס בסך 10,000 ליש"ט "בעד עפיפה בין לונדון למנשסתר" (6 בספטמבר 1909). נעיר כי המילה 'עפיפה' מובאת במילונו של בן־יהודה בלוויית מובאות מימי הביניים ללא אזכור שימושה המודרני. מתקבל על הדעת שהמילה עפיפון נוצרה על ידי הוספת הסיומת ־וֹן למילה 'עפיפה' בהשראת המילה אֲוִירוֹן (שנוצרה מהוספת הסיומת ־וֹן למילה 'אֲוִיר'). ואולי גם הערבית תרמה: המילה המקבילה לעפיפון היא כידוע טַיַארַה (طيارة) מן השורש טי"ר שמשמעו לעוף, והיא אף קרובה מאוד למילה המציינת מטוס: טַאאִירַה.

* * *

הידיעה בעיתון "החרות" מיום 7 בנובמבר 1912 (יושם אל לב שהמילה עפיפון – המחודשת – נתונה כאן במירכאות): נתגלה ה"סוד"

* * *

תוספת: העפפן מראשון לציון משנת 1893

ב"עוֹלָם קָטֹן – עִתּון לְתַלְמִידִים וּלְתַלְמִידוֹת" מיום י' במרחשוון תרנ"ד, 20 באוקטובר 1893 מספר נחשון בן עמינדב במדור "חדשות בעולם הקטן" על טיול של ילדי ראשון לציון בחולות ממערב למושבה שבו היה דבר אחד שעניין אותם ושימח את נפשם יותר מכל הטיולים שעשו עד אותו היום: "מורינו הכינו לנו עַפְפָן (טַיָרָה בערבית) גדול מאד, הוא העפפן שאבותינו בגולה, ברוסיה, קראו לו נחש [...] ובאותיות גדולות כתוב עליו 'העפפן הגדול לתלמידי ראשון־לציון' [...] אך הרוח האכזר לא חפץ להיות בעזרנו ולשאת על כנפיו את העפפן זמן רב. [...] בבוא השמש שבנו לבתינו, מי על חמורו, ומי ברגליו שמחים ועליזים, ונקרא להטיול הזה: טיול העפפן עד היום הזה" [ההדגשות במקור].[7] ___________________________

[1] כך במילון צרפתי–עברי מאת לאון הולנדרסקי (משנת 1878?): Léon Hollaenderski, Dictionnaire universel français-hébreu, Paris

[2] שתי חלופות אלו באות במילון הרוסי–עברי–אשכנזי [=גרמני] של אליעזר בן־יהודה ויהודה גרזובסקי משנת 1907. במילון זה באה גם הצעה המזכירה את העפיפון: עַפְעֲפָן.

[3] לא הצלחנו לברר מתי נכתב השיר הזה.

[4] כמסופר מפיו בספרו האוטוביוגרפי: "ומן הפועל רעש יצרתי "רעשן" של פורים, ומנחש עשיתי "נחשן" למעופף עשוי־נייר" (עם שחר עצמאותנו, תל אביב תשכ"ב, עמ' 22; ראו עתה "החצוף הארץ ישראלי", תל אביב, 2016, עמ' 46; ראו גם רפאל ויס, "חידושי לשון של איתמר בן אב"י", לשוננו לעם יג (תשכ"ב), עמ' 195–207; תודה לד"ר דורון דן על הערתו בעניין זה).

[5] על העיתון ראו כאן.

[6] מאחר שהשורש המקורי אינו עפ"ף מגזרת הכפולים אלא עו"ף מגזרת ע"ו, יש במילה עֲִפִיפוֹן עירוב גזרות – שיבוץ של עיצורי השורש ע' ופ' בתבניתה של מילה בעלת שורש מן הכפולים. שתי הגזרות – הכפולים וע"ו – קרובות זו לזו בכמה היבטים, והן עשויות להשפיע זו על זו. בין השאר שתי הגזרות זהות ביצירת פעלים בבניינים פיעל, פועל והתפעל (המכונים גם פּוֹלֵל, פּוֹלַל והִתְפּוֹלֵל), כגון 'מְעוֹפֵף' ו'מִתְעוֹפֵף' מן השורש עו"ף בדומה ל'מְכוֹפֵף' ו'מִתְכּוֹפֵף' מן השורש כפ"ף.

[7] תודה לעדי שגב-בשן שהפנתה אותנו לידיעה מעניינת זו.

[post_title] => נחש נייר ועפיפון [post_excerpt] => היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%97%d7%a9-%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%a2%d7%a4%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-29 22:57:53 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 19:57:53 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://ahl.org.il/?p=31916 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

חידון מי חידש את המילה – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21522
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-06-01 11:30:15
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:30:15
    [post_content] => 

1. מי חידש את המילה חִידוֹן?

אפשרות ב: התשבצאי הלל הרשושנים. את המילה חִידוֹן חידש הלשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים. להרשושנים היו חידושי לשון רבים ויצירתיים, וכמה מהם נעשו חלק בלתי נפרד מלשוננו. למשל: הפיך, חקיין, מחירון, צנחן, רודן, תחקיר, תקרית.

2. מי חידש את המילה סַרְעֶפֶת?

אפשרות ד: שאול טשרניחובסקי.

3. מי חידש את המילה מִלְגָּה?

אפשרות ג: דוד רמז.

4. מי חידש את המילה צַהֲלוּלִים (קולות השמחה "קוּלוּלוּלוּ")?

אפשרות ג: חיים אוליאל.

5. מי חידש את המילים: גַּפְרוּר, כַּנָּר, עֶפְרוֹנִי, נַחְלִיאֵלִי?

תשובה: שלום יעקב אברמוביץ', הוא מנדלי מוכר ספרים.

6. מי חידש את המילים: מִזְחֶלֶת, שַׁבְרִיר, יְבוּא, תְּאוּנָה?

תשובה: חיים נחמן ביאליק.

7. מי חידש את המילים: מְכוֹנִית, עַצְמָאוּת, אֲוִירוֹן, סְבִיבוֹן?

תשובה: איתמר בן אב"י.

ושאלת אתגר: מי חידש את המילה אֶתְגָּר?

תשובה: המילה אֶתְגָּר מזוהה לעיתים עם משה שרת שהרבה להשתמש בה. ואולם שרת עצמו העיד כי לא הוא חידש את המילה כי אם ידידו העורך והמתרגם אפרים ברוידא. המילה אֶתְגָּר קשורה לפועל הִתְגָּרָה ולצירוף 'קָרָא תִּגָּר' (התריס, מחה). חזרה לחידון [post_title] => חידון מי חידש את המילה - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%a9-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-07-05 19:04:04 [post_modified_gmt] => 2017-07-05 16:04:04 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://ahl.org.il/?p=21522 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
ציור של אווירונים בשמיים כחולים הכיתוב: מטוס ואווירון

אווירון ומטוס

WP_Post Object
(
    [ID] => 976
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2010-11-08 08:35:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-08 06:35:00
    [post_content] => אווירון ומטוסבשיר הילדים הידוע אנחנו שרים: "רֵד אֵלֵינוּ אֲוִירוֹן, קַח אוֹתָנוּ לַמָּרוֹם", אבל בעיתון אנחנו קוראים "מָטוֹס ובו מאתיים נוסעים נחת נחיתת חירום". איך קרה שכלי התחבורה הזה שהומצא בראשית המאה העשרים זכה בשתי מילים חדשות – אווירון ומטוס? לשם כך נברר מי חידש ולמה.

את המילה אווירון חידש "הילד העברי הראשון", הוא איתמר בן אב"י. נראה שהוא חידש אותה על פי המילה הצרפתית לאווירון: avion. אֲוִירוֹן בנויה מן המילה אֲוִיר ומן הסיומת ־וֹן. ומניין לנו המילה אֲוִיר? ובכן, אוויר (או אֲוֵיר) מצויה כבר בלשון המשנה, והיא צורתה העברית של המילה היוונית aer (=אוויר).

בראשית המאה העשרים האווירון לא טס אלא עוֹפֵף, הטיסה נקראה מָעוף, והטייס מְעוֹפֵף. הנה ידיעה מעיתון דבר מתאריך 23 בנובמבר 1927:
ידיעה מעיתון דבר מתאריך 23 בנובמבר 1927 "התחכמותו של מעופף"התחכמותו של מעופף אמיליו קדנצה, מעופף מכסיקאני ראה בעצם נסיעתו והנה נפלה דליקה במכונתו [=באווירון]. היות ולא רצה לקפוץ במכשיר־הנפילה ולהפקיר את המכונה, התחכם ונכנס לתוך ענן גשם ונמצא שהמים כבו את הדליקה והמעופף המשיך את דרכו בהצלחה.
  חיים נחמן ביאליק התנגד לשימוש בפועל עוֹפֵף, כנראה משום שאינו מביע את המהירות, והעלה הצעה אחרת: הפועל טָס. הוא השתמש בפועל הזה (וכן בשם הפעולה טִיסָה) בכתביו ובשיריו במשמעות של תנועה מהירה, למשל בשיר הילדים: "רוּץ, בֶּן סוּסִי רוּץ וּדְהַר! רוּץ בַּבִּקְעָה, טוּס בָּהָר! רוּצָה, טוּסָה, יוֹם וָלָיִל, – פָּרָשׁ אֲנִי וּבֶן חָיִל". הפועל טָס מופיע רק פעם אחת בתנ"ך בספר איוב, והוא מתאר את מעופו המהיר של הנשר: "וְיָמַי... בָּרְחוּ... חָלְפוּ... כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל" (פרק ט, פסוקים כה–כו). הכתיב ב־שׂ (שי"ן שמאלית) התחלף בלשון המאוחרת יותר בסמ"ך. שם העצם טִיסָה מוכר מלשון הפיוט הקדום. ביאליק הציע ליצור מן הפועל טָס את המילה מָטוֹס, במקום אווירון, ולצידה גם את טַיִס,[1] טַיָּס וטַיֶּסֶת (קבוצת מטוסים).[2] הצעתו של ביאליק התקבלה בציבור, ובהמשך אף נוצרו בדרך זו מילים נוספות כגון טִיסָן ומַטָּס. וכך פועל עתיק יומין ונדיר (טָס) נעשה מקור לקבוצת מילים המתארת תופעה מודרנית וחדשנית. בכל זאת נשארו כמה צירופים שלא מן השורש טו"ס: יש לנו חיל האוויר ויש לנו שדות תעופה וחברות תעופה, וגם האווירון של איתמר בן־אב"י עדיין נשמע.

כתבה: רונית גדיש

_________________________________

[1] אף המילה טַיִס נוצרה כבר בלשון הפיוט (במובן 'מעוף'), אך היא נדירה במקורות, ואין אפוא פלא שיצחק אבינרי מנהּ ב"מלון חדושי ח.נ. ביאליק" (עמ' 51), ואפשר שגם ביאליק חשבהּ לחידושו.

[2] הצעת ביאליק פורסמה במדור השבועי "לשוננו לעם" בעיתון הארץ בב' באייר תרצ"ג, 28 באפריל 1933. ראו באסופה "שפה קמה" בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס"ט, קטע 60. ראו גם לשוננו ח (תרצ"ז), עמ' 79–80.

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => אווירון ומטוס [post_excerpt] => אֲוִירוֹן הוא חידושו של איתמר בן אב"י, ומָטוֹס הוא חידושו של ח"נ ביאליק. כך זכה כלי תחבורה שהומצא בראשית המאה העשרים בשתי מילים עבריות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a1 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-06-03 08:26:06 [post_modified_gmt] => 2024-06-03 05:26:06 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://ahl.org.il/?p=976 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

אֲוִירוֹן הוא חידושו של איתמר בן אב"י, ומָטוֹס הוא חידושו של ח"נ ביאליק. כך זכה כלי תחבורה שהומצא בראשית המאה העשרים בשתי מילים עבריות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אֲוִירוֹן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>