מאוצרות הארכיון

במדור זה מתפרסמות תעודות מארכיון האקדמיה על העברית המתגבשת.

צילום של כלב ים

כשכלב הים היה כריש

תיעוד מתוך יומני "ועד הלשון העברית", 10.2.1937

"היו אתם הראשונים לחידוש שמותיכם"

עמוד מתוך ספר ללימוד עברית בצ'כוסלובקיה לפני מלחמת העולם השנייה

ספר ללימוד עברית בצ'כוסלובקיה טרם השואה

תצלום של הסופרים והקהל בוועידה של ההסתדרות לשפה ולתרבות העברית, וינה, כ"ב–כ"ה באב תרע"ג

התצלומים המסתוריים מארכיון האקדמיה

אליעזר בן יהודה מניח את אבן הפינה לביתו בתלפיות ברחוב עין גדי ‏28,תרף"ב)‏1922( בתמונה: ד"ר יצחק לוי, שאול גורדון, אליעזר בן יהודה, מנחם אוסישקין

אליעזר בן־יהודה בסרט נדיר

נבדל" (אופסייד). הסתכל בציור הזה (נקודות שחורות) קבוצה א', נקודות לבנות קבוצה 1). קו השער לכדורגל השוער א' תפס את הכדור וזרקו למגרש, שחקן 1 מהקבוצה שבנגד הפם את הכדור ברגלו ובעט לשער. שחקן 1 איננו נבדל, אם כי לפניו היה רק שחקן אחד מהקבוצה שבנגד. מדוע? מפני שלפני בעיטתו נגע בכדור שחקן מהצד שכנגד. השחקן 2 מתקדם עם הכדור ומוסרו לשחקן 2. השחקן 2 הוא במצב של "נבדל" כי בינו ובין קו השער אין שני שחקנים מהקבוצה שכננד.

"העברת השער" נפסלה בגלל "רחוק" ו"חטא"

מכתב מאוצרות הארכיון לרגל מות בן יהודה

גדול העצה ורב העליליה מת, אך שמו חי!

"זריתי לרוח אנחתי" שיר של ביאליק ומחברת ללימוד עברית ממחנה טרייזנשטט

"זָרִיתִי לָרוּחַ אַנְחָתִי" במחברת מטרזיינשטט

צילום מכתב לוועד הלשון מאת מרים פלאומנבאום

הבו לנו שמות עבריים

צילום מכתב אל ח. רבניצקי בעניין המילה "שמש"

אל תקראו לנו שַׁמָּשִׁים

צילום מסמך מן הארכיון

מכתב בכתב עברי מחובר

ישעיהו עריף

ישעיהו עריף – הנציג המסור של ועד הלשון

צילום מסמך מן הארכיון

בנקאים, דַּבְּרוּ עברית

צילום של גלויה מתוך ארכיון האקדמיה ללשון העברית

מה תהיה החלופה לבייגל: כעך או מעוג?

חלק מתוך כינוס ארצי ראשון של מורשי ועד הלשון.

מוּרשי ועד הלשון

מכתב מילד בן 11 אל דוד בן גוריון

הנזיפה העברית של דוד בן־גוריון

מכתב מטעם ועד ההורים, 1938

איך נשמור על המבטא המזרחי הצח?

מכתב לכבוד ועד הלשון העברית בארץ ישראל

"הודיע גבול נסיעתך ותמנע תשלום מיותר"

מכתב מאת יצחק הלר, יושב ראש ועד הלשון של הסתדרות הנוער העברי, משנת 1936

מונחי רחצה לנוער העברי בחופי ניו יורק

מונחים עצמאיים - פולין. עמוד 37

ועד הלשון דורש בלעדיות

מכתב מאת נשיא ועד הלשון

ועד הלשון מתרעם על המלצת ועדת פיל

מכתב לכבוד הנהלת ועד הלשון

"רוצות אנו להתנהג כפי חוקי הכתיב העברי"

מכתב לועד הלשון ירושלים

מכתב מקיבוץ בגרמניה

איור של 2 דמויות בקידוש שבת "לשנה טובה תכתבי ותחתמי!" "לאלתר לחיים!" "כתיבה וחתימה טובה!" "וכן למר!" "מועדים לשמחה!" "חגים וזמנים לששון!"

רשימת בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס

מכתבו של שמואל ייבין משנת תש"ד

מכתב עברי למוסד עברי

טופס דיווח על מפגע לשוני

טופס דיווח על מפגע לשוני

למד עברית למבוגר על פי דרכו 1

למד עברית למבוגר על פי דרכו

מילון, יצחק. כריכה

מילון ספרדי-עברי מאת יצחק ספיבקוב

שלום ואמת

קול קורא מירושלים עיר השלום

מכתב מהכפר טורון לוועד הלשון

מהרי הקרפטים לוועד הלשון

מכתב ששלח בן־גוריון למהנדס אלכסנדר זרחין, ארכיון בן־גוריון

הַתְפָּלָה, הַמְתָּקָה או תִּפְלוּל?

מכתב שנכתב בעקבות השידור הראשון אי פעם של הטלוויזיה הישראלית

להפעיל את המתג בשידור הטלוויזיה הראשון

מכתב תשובה לפנייה של נציגי המועצה לועד הלשון בשנת 1937 אודות שמה של העיר "בת ים"

וייקרא שמה בת ים

מכתב ששיגר בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל) שהשתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים"

הצופים העבריים

עמודים 130–131 במילון ספרדי–עברי בחיבורו של משה כהן עמאש

מילון ספרדי–עברי מאת משה כהן עמאש

מכתב מאת בוריס (דב) גאפונוב אל אליעזר (לזר) לוּבָּרסקי

מכתבו של מסורב עלייה

גיליון ו' של העיתון ההומוריסטי הפורימי "ליהודים", גיליון זה הוקדש כולו למלחמת השפות

שיר הניצחון במלחמת השפות

יצחק ספיבקוב, 1874–1968

מפעל הארכיון של יצחק סְפּיבָקוב

לוח מונחי הרצענות משנת תרפ"א (1921)

מונחי רצענות, תרפ"א (1921)

צילום משנת תר"ת של שמות ימות השבוע מפאת הצורך לקבוע שמות מיוחדים לימות השבוע במקום המספר הסידורי: יום א' בשבוע יום ב' וכו', שאינו מתאים לשפה חיה ומדוברת בשוק, קבל ועד הלשון הצעות שונות אשר נתפרסמו בעיתון "לשוננו". הצעת הפרופסור ד"ר יוסף קלוזנר. יום א'- שמשום- יום השמש יום ב'- ירחום- יום הלבנה (הירח) יום ג'- מאדימום- יומו של מאדים (מארס) יום ד'- כוכבום- יומו של כוכב (מרקוליס-מרקוריוס) יום ה'- צדקום- יומו של צדק (יופיטר) יום ו'- נגהום- יומו של נגה (וינוס) יום ז'- שבת השמות האלה בנויים על דרך המקובל בלשונות אירופיות (גרמנית אנגלית וכו') שבהן סדרם של שבעת ימי השבוע הוא ע"פ שבעת כוכבי הלכת ברומית ועל פיה של הלשון הרומית, אף בשאר הלשונות של מערב אירופה. הצעת מר ק.ל. סילמן יום א'- חוליום- שהוא יום החול אחר השבת יום ב'- שמיום או זיויום- על שם השמים שנבראו באותו יום יום ג'- טוביום- על שם שנכפל "טוב" ביום זה. יום ד'- אוריום- על שם המאורות שנבראו בו יום ה'- היום- על שם החיים הראשונים שנבראו ביום זה יום ו'- אישיום או כליליום- על שם האדם, כליל הבריאה, שנברא באותו יום ובו כלה אלהים את מלאכתו. יום ז'- שבת

מלחמת שִׁמְשׁוֹם בחוֹלְיוֹם

"עברית כהלכה" מתוך "דבר"

תכנון – מאימתי מתכננים בעברית?

מכתב מאת יצחק בן־צבי

שרתוק – שם עברי?

האקדמיה ללשון- מונחי העיתונות. מסמך היסטורי.

מילון מונחי העיתונות שמעולם לא פורסם

ועד הלשון ירושלים- מונחי נגרות

מונחי נגרות, תרפ"א (1921)

שאלה שמשרד הסעד הפנה לוועד הלשון אודות הפועל נקט ותשובתו של זאב בן חיים, המזכיר המדעי דאז.

משרד הסעד נוקט אמצעים

' הלשון העברית היא לא רק כח רוחני-לאומי, אלא גם כח מדיני- לאומי. ואנו צריכים לשאוף, שגם כח אחרון זה יגדל ויחזק בהשפעתו.. כי,אכן,הגיעה השעה לכשות דבר ממשי לשם התכלית שרוממה, שהוזנחה במשך דורות שלמים: להרים קרן לשוננו וספרותנו! (יוסף קלויזנר) מתוך 'ילקוט עברי'

ילקוט עברי

טופס השאלון שהוגש לחברי הוועד

מַעְתָּקָה, תַּדְפִּיס או הַדְפָּסָה?

מכתב אברהם שלונסקי לאברהם אבן־שושן

למי רִדְרְדוּ הפעמונים?

קטע ממאמר על המילה שפעת בעיתון הצבי

שַׁפַּעַת

עשרת הדברות לשמירת הבריאות, מלוח החבר של המושבה מנחמיה, בדרום עמק הירדן

עשרת הדברות לשמירת הבריאות

מכתב מארכיון האקדמיה על השימוש בשם חמת לכלי שתייה בן ימינו - עמוד 1

מה יהיה שמו של כלי נשיאה למים?

קטע מכתב העת "כתבים" משנת 1927 המשורר והמתרגם אברהם שלונסקי מציע כמה הצעות למילים חדשות

על טעם וריח אין להתווכח – חידושו של אברהם שלונסקי

הקדשת יעקב כהן לאברהם אברונין

אב למדקדקים ומורא לסופרים

"בחזון" - עוד שיר של מחבר "התקווה" נפתלי הרץ אימבר

עוד שיר של מחבר "התקווה"

מודעת פרסומת למכירת פנס כיס מאוצרות הארכיון

יהי אור!

רשימה קצרה של תיקוני הגייה שנשלחה אל מנהל הרדיו הארץ ישראלי בשנת 1936

פנייה לרדיו הארץ ישראלי

מכתב של יצחק בן-צבי על מסוק, 15.7.62, ארכיון מכון מזיא

מי חידש את המילה מַסּוֹק

צילום מסמך ארכיוני על המספר הסתמי

שאלה על המספר הסתמי

צילום מאמר "שתי מלות חדשות"

המילה העברית הראשונה שחידש בן־יהודה – מִלּוֹן

האדריכלים והקבלנים של בית האקדמיה מעיינים בתוכניות הבנייה.

הנחת אבן היסוד לבית האקדמיה

איור של בן יהודה אוחז בעט

איך החלטתי לחבר מִלּוֹן?

מכתב אל ועד הלשון

הבו לנו מונחי בנאות

פנייתו של דוד בן גוריון לוועד הלשון לקביעת מונחים לקראת הקמת המדינה

בן־גוריון והמינוח העברי

ממענה מוועד הלשון לקיבוץ שער הנגב

מכלא לכלבים

פניית אגודת מכבי חיפה לוועד הלשון

ספורט האוטומובילים

ורסיה של אברהם אבן שושן לשירו של שלונסקי לא איכפת

"המנון גדוד המילואים"

ארון הספרים הישן בבית האקדמיה ללשון העברית

סיפורו של ארון ספרים ישן

בקבוק תרופה עם כפית הכיתוב: יש לשכשך לפני השימוש

"יש לשכשך לפני השימוש"

כיתוב: אל תאמר - אמור

אַל תֹּאמַר – אֱמֹר

צילום משה ברייטברד

מורה עברי מריגה

כריכת חוברת מפי עוללים - חידושי לשון מפי תינוקות

מפי עוללים

איור של כוס קפה מהביל

אולי תשתה כוס פולכוש?

צילום עיתון החבצלת ודגש על התעתיק נואיארק לעיר ניו יורק

איך דיווחו פעם על שוד?

איור של עטלף

יש חיה כזאת?

צילום כתבה תערובות - העברת שני מיליארדים וחצי לדירה חדשה

דירה חדשה בשפה ישנה

טקסט מתוך המודיע

מה חשוב כשבונים בית חולים?

שתי מסיכות

מונחי תיאטרון

ציור רכבת מהחוברת הראשונה של מונחי הלשון והגדרת קטר, עשן, אד, רכבת, קרון, מחלקה, תא ומדחף

שְׁעוֹן בֵּית הַנְּתִיבוֹת

צילום של רשימת ועד הלשון: מאכלים השמות שנקבעו ע"י ועד הלשון העברית אזני המן- חמן-טאשען- Mohntaschen I. תבשילים ר ש י מ ה א. 1) אטריה (אטריות) לוקשען -veriticelles, Nudeln אומצה - ביפשטעקס - Beefsteaks ביצה מגולגלת - oeuf à la coque, loses Ei ביצה שלוקה - oeuf dur, hartes Ei * דובשן - pain D'épice, Lebkuchen דובשניות - טייגלעך. זכרה - סמעטענע. - Grème, Sahne- חמץ (המרצה מרק ירק חמוץ (בארשט) * חביצת - טייגאכץ Pudding חמין - טשולנט Schollnt הביתה- פאן-קוכען,Omelette, Eierkuchen כיסן- רקיק מקפל (מלא גבינה, פירות או ממהקים) כופתה (כופתות קניידלאך (כדורי בצק או בשר מבושלים) , Boulette, klösse * כעך - ביינעל לפד (לפדים)- Kompott לפיתה- צימעס לכיכות- קרעפלאך 1) ברשימה זו נקבעו המלים, שקצתן ישנות, ושהועד קבע את צורתן ושמושן, וקצתן מלים מחודשות נהוגות כבר והסכים עליהם הועד כמו שהם או בקצת שנוי, וקצתם מחורשות ע"י חברי הועד בעצמו או ע"י הצעת אחרים. הסמנים שבצד המלים מראים מקור מוצא המלים : * תלמוד ומדרשים, : מהספרות שאחרי התלמוד, 0 מחודשה. בהיות שמספר המלים ברשימה זו לא גדול-סדר אותן הועד לע"ע עפ"י אלפא-ביתא וכאשר התרבינה הרשימות ידפיסן הועד במחברת מיוחדה ויכוון עפ"י ה-מערכות". הועד השתדל, עד כמה שהיה נחוץ, לבאר את המלים בעברית או לתרגמן לשפות זרות. עוד יבוא

מאכלים לחג משנת תרע"ב (1912)

מפרסומי ועד הלשון, מחברת שלישית, עמ' 11 - על מונחי גני הילדים

צלמון ואפונים בגני הילדים

איור ספר ישן אישה מקפלת בגדים

מֻנְּחֵי לָשׁוֹן – הַלְבָּשָׁה וְהַנְעָלָה

שפופרת (שפורפרת)

למד לשונך – רשימות מאוירות

איור מתוך מילון מונחי המטבח של ועד הלשון העברית

מילון חזותי לכלי מטבח

כיתוב של חלקי הפרח גביע - calice - kelch תקיפים - sepules - ketchblater כותרת corolle - krone נצים או עלי הכותרת petales kronblaeetter אבקנים etaminues staubblutter זיר (החוט של האבקן) מאבק סיג או אבק מפרה עלי פריון שחלה חטר צלקת לשכה ביצית שליה מצעית תפרחת גביעון דור

רשימת המונחים "חלקי הפרח"

כלי עבודה איורים ישנים של מספר כלי עבודה

כְּלֵי עֲבוֹדָה – בעריכת יהודה פרידמן

צילום חברי ועד הלשון - יושבים (מימין לשמאל): יוסף בר"נ מיוחס, יהודה גור, אהרון מאיר מזיא, יצחק ליב גולדברג, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ, מרדכי אזרחי, אברהם אברונין. עומדים: אריה סמיאטיצקי, דוד שמעוני, יעקב פיכמן, שמואל יוסף עגנון, חיים נחמן ביאליק, שמחה בן ציון, שמחה אסף, שמואל איזנשטדט, אברהם צפרוני, ישראל אהרוני, נתן שפריס.

סיפורה של תמונה

פניה לועד הלשון ממחנה המעפילים בעתלית 1941

מכתב מבית המעצר בעתלית

שער מלון הלשון העברית הישנה והחדשה כרך ראשון

כיצד נמנו השנים במילוני בן־יהודה?