הדף בטעינה

על המילה אִזּוּן

במילון

 (ללא ניקוד: איזון)
מיןזכר
שורשאזן (מאזניים)
נטייהשם הפעולה של מְאַזֵּן לכל הנטיות

הגדרה

  • מצב של שיווי משקל, גרימה לשיווי משקל, כגון בין חפצים המוטענים על רכב, בין כלי נגינה במופע מוזיקלי, בין כוחות או גורמים הפועלים בחברה, בכלכלה או בממשל (בלועזית: בָּלַנְס)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

ציור של מאזניים ואוזני ארנב הכיתוב: מאזניים ואוזניים - האם יש קשר?

מאזניים ואוזניים

WP_Post Object
(
    [ID] => 15065
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-05-02 14:55:00
    [post_date_gmt] => 2016-05-02 11:55:00
    [post_content] => רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים.

צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן (أُذْن) ובארמית אֻדְנָא. הערבית משמרת את העיצור השמי הקדום ד' (הגייתו כמו th במילה this), ואילו בעברית הוא נעתק דרך קבע ל־ז ובארמית ל־ד. כך גם דַ'הַבּ (ذَهَب) בערבית לעומת זָהָב בעברית, דְּהַב (דַּהֲבָא) בארמית.

לעומת זאת המקבילה הערבית של מֹאזְנַיִם היא מִיזַאן (مِيزَان) ב־ז רגילה, וכך גם בארמית: מוֹזְנָוָן, מוֹזְנַיָּא. יוצא מכאן שהאות ז שבמילה אוזן והאות ז שבמילה מאזניים לא הגיעו מאותו מקור. ועוד: ההשוואה לערבית ולארמית מלמדת כי השורש המקורי של 'מאזניים' לא היה אז"ן כי אם וז"ן – שורש שעניינו שקילה המשמש בערבית גם בימינו.

אם כן מדוע בעברית המילה מאזניים נכתבת ב־א? לדעת חוקרי לשון כבר בתקופה קדומה מאוד קשרו הדוברים את המאזניים לאוזניים, ועל כן החלו לכתוב את המילה ב־א במקום ב־ו. בעת העתיקה אולי נבע הקישור הזה מצורת כפות המאזניים שהזכירה לדוברים אוזניים בראש. בעידן המודרני נוספה הבנה חדשה לאטימולוגיה העממית הזאת בשל מקומה של מערכת שיווי המשקל ליד האוזן הפנימית. כתיב המילה מאזניים ב־א אף הוליד את הפועל אִזֵּן, ומכאן גם המילים אִזּוּן, מַאֲזָן ומְאֻזָּן.

נעיר כי אפשר שכבר בספר קהלת מצוי הפועל אִזֵּן במשמעות שקילה ומדידה, ומכאן עיון וחקירה: "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה" (יב, ט). ואולם התרגומים הקדומים ורוב הפרשנים קשרו זאת דווקא למילה אֹזֶן במשמע 'האזין' או 'השמיע'.

לסיום נציין כי במגילות ים המלח ובכתובות עבריות מתקופת חז"ל מצוי הכתיב מוזנים או מוזניים ב־ו. כתיב זה עשוי לשקף את הכתיב הקדום, אך אפשר שאינו אלא כתיב פונטי על פי ההגייה או כתיב המושפע מן הארמית. הנה למשל פסוק מספר ישעיהו, שעניינו מדידה ושקילה, בגרסה המוכרת לפי נוסח המסורה ובגרסה של מגילת ישעיהו השלמה ממגילות ים המלח:

"מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (ישעיהו מ, יב).

"מיא מדד בשועלו מי ים ושמים בזרתו תכן וכל בשליש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במוזנים" (מגילת ישעיהו).

[post_title] => מאזניים ואוזניים [post_excerpt] => צורת כפות המאזניים אומנם עשויה להזכיר אוזניים, אבל מכשיר השקילה לא נקרא על שם איבר השמיעה. כדאי לדעת: המילים מאזניים ואוזניים משתייכות לשורשים שונים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%90%d7%96%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%96%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-10-03 15:27:38 [post_modified_gmt] => 2021-10-03 12:27:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://ahl.org.il/?p=15065 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

צורת כפות המאזניים אומנם עשויה להזכיר אוזניים, אבל מכשיר השקילה לא נקרא על שם איבר השמיעה. כדאי לדעת: המילים מאזניים ואוזניים משתייכות לשורשים שונים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אִזּוּן 1 (אוזן) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אִזּוּן 2 (מאזניים) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>