הדף בטעינה

על המילה מָחָה

במילון

 (ללא ניקוד: מוחה)
בנייןקל
שורשמחי
נטייהמוֹחָה לכל הנטיות
נטיית הפועלמָחָה, יִמְחֶה, לִמְחוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • מוֹחק
  • מנַגב (דמעה)
  • מַביע התנגדות תקיפה להחלטה או לפעולה

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

שער דבר לילדים 24.8.44

מחי כפיים?

WP_Post Object
(
    [ID] => 1563
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-01-22 14:34:23
    [post_date_gmt] => 2014-01-22 12:34:23
    [post_content] => נשאלנו אם נכון לשיר 'מחי מחי כפיים' גם אם שרים את שיר המשחק הזה לבן ולא לבת. תשובתנו היא שאם אומנם רוצים לשיר 'מחי מחי כפיים' – הניסוח אינו אמור להיות תלוי במינו של הפעוט. ואולם לא אלו המילים המקוריות של השיר.

חוקרת ספרות הילדים נעמי בן־גור מספרת על השיר הזה כך:

דומה שאין ילד ישראלי שלא גדל על שיר המשחק לפעוטות "מחאי־מחאי כפיים, ניסע לירושלים". אך ספק אם מישהו יודע מה מקורו ומי חיבר אותו. השיר נכתב במקורו כשיר "עלייה לרגל" מדומיינת, מתרונן וקצבי ונקרא "שיר לתינוקות". הוא נדפס בשער השבועון דבר לילדים (י"ד, 47, 24.8.1944), תחת החתימה זרובבל, עין־חרוד. זהו המשורר זרובבל גלעד, שהוריו השתתפו בייסוד עין־חרוד והיה מילדי הקיבוץ הראשונים [...] מן השיר נותר כיום רק הפזמון החוזר.

בדיקה בגיליון המדובר של 'דבר לילדים' – מיום ה' באלול תש"ד, 24 באוגוסט 1944 – מלמדת כי מילותיו המקוריות של השיר אכן היו 'מַחֲאִי, מַחֲאִי כַּפַּיִם' (ולא "מחי, מחי כפיים"), וכי השיר כוון לילדה דווקא:

"מַחֲאִי, מַחֲאִי כַּפַּיִם נִסַּע לִירוּשָׁלַיִם" וּבְשַׁעֲרֵי הָעִיר תְּקַדְּמֵךְ צִפּוֹר בְּשִׁיר: "בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, תְּכֻלַּת הָעַיִן, מִן הָעֵמֶק לִירוּשָׁלַיִם!"

(הבית השני של השיר)

אם נרצה לדבוק בצורתו המקורית של הפזמון, יהיה עלינו אפוא לנקוט את צורת הציווי הזכרית: "מְחָא, מְחָא כפיים". כיום השיר מוכר יותר בגרסה "מְחִי, מְחִי כפיים" – גרסה משובשת שכנראה נולדה בעקבות הגייה לא מוקפדת של צורת הציווי 'מַחֲאִי'. בגרסה זו המילה מְחִי היא שם פעולה (על משקל בְּכִי, שְׁבִי) שמשמעותו 'הכאה'. מקור המילה מְחִי ביחזקאל כו, ט, והיא מוכרת בלשון ימינו בצירופים דוגמת 'במחי יד', 'במחי קולמוס'. השורש מח"י הוא גלגול של השורש מח"א, והצירוף 'מחי כפיים' כמוהו כצירוף 'מחיאת כפיים'. בגרסה זו, שכאמור בטעות יסודה, הניסוח יכול להתאים הן לבנים הן לבנות. [caption id="attachment_78731" align="alignnone" width="500"]שער דבר לילדים 24.8.44 באדיבות מכון לבון – ארכיון תנועת העבודה – אוסף תצלומי עיתון "דבר" / "דבר השבוע"[/caption] הערה: בעבר תשובתנו נסבה רק על הסבר הצורה "מְחִי" על פי הגרסה המושרת בפי כול "מחי מחי כפיים". שמחנו לגלות בספרה של בן־גור את הגרסה המקורית, ובעקבות זאת עודכנה תשובתנו. [post_title] => מחי כפיים? [post_excerpt] => האם כששרים לילד (ולא לילדה) את שיר הילדים הידוע, יש לשיר "מְחָא מְחָא כפיים" במקום "מְחִי מְחִי כפיים"? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%97%d7%99-%d7%9b%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-03-23 10:51:57 [post_modified_gmt] => 2023-03-23 08:51:57 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://ahl.org.il/?p=1563 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

האם כששרים לילד (ולא לילדה) את שיר הילדים הידוע, יש לשיר "מְחָא מְחָא כפיים" במקום "מְחִי מְחִי כפיים"?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מה יש לכם בקלמר? עט שחור ולא עט שחורה מרקר? מודגש על הסרגל יש שנתות, וביחיד: שנת טוש? לורד? מצבע עפרון חודים ולא ״עיפרון חודים״! זה מהדק! העיפרון נקרא כך בגלל העופרת

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים

WP_Post Object
(
    [ID] => 5630
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-03-11 11:39:52
    [post_date_gmt] => 2012-03-11 09:39:52
    [post_content] => 

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד)

מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב. למצבע כמה תפקידים – כותבים בו על לוח מחיק, מסמנים בו בגדים וציוד וגם צובעים בו. השורש צב"ע נבחר למילה משום שהצביעה היא השימוש הנפוץ בו, בעיקר בקרב ילדים. המילה מַצְבֵּעַ אושרה באקדמיה בשנת תשס"ג (2003).

מַדְגֵּשׁ (מרקר)

מדגש הוא כלי כתיבה בעל קצה רחב ספוג בדיו בצבע זוהר ושקוף – להדגשת מילים או קטעים בטקסט. בעלי מלאכה מכירים כלי אחר הקרוי מַדְגֵּשׁ: אזמל מחודד שמסמנים באמצעותו נקודה במתכת, למשל לצורך קדיחה. המדגש של בעלי המלאכה קרוב אל הדָּגֵשׁ המקורי, הוא הדגש הדקדוקי: נקודה בתוך אות המציינת הכפלה או הגייה "קשה" של אותיות בגדכפ"ת. מן הדקדוק התגלגל הדָּגֵשׁ אל הלשון הכללית במשמעות הבלטה, וכמוהו הפועל הִדְגִּישׁ ושם הפעולה הַדְגָּשָׁה, ומכאן גם מַדְגֵּשׁ – המבליט מילה או קטע בטקסט. המילה מדגש אושרה באקדמיה בשנת תשס"ג.

מְחִיקוֹן (טיפקס)

מחיקון הוא נוזל מחיקה המיועד להסתיר סימנים לא רצויים, כגון טעויות דפוס. אמצעי מחיקה ותיק יותר הוא המַחַק העשוי גומי ונועד למחוק סימנים שנכתבו בעיפרון. מַחַק (במלעיל, כמו נַחַל) – זו צורתה התקנית של המילה. בפי רבים: מָחָק (כמו נָהָר) וגם מוֹחֵק. הפועל מָחַק במשמעות הסרת סימני כתב מוכר מלשון חז"ל. קרוב אליו הפועל המקראי מָחָה: 'מחה את שמו או את זכרו'. המילה מחיקון אושרה באקדמיה בשנת תשנ"ה (2004).

תַּצְרֵף (פאזל)

תצרף הוא משחק עשוי חלקים קטנים המצטרפים יחד לתמונה. המילה תַּצְרֵף נשקלה במשקלה של המילה תַּשְׁבֵּץ. בעוד שתצרף היא חידוש, תשבץ מקורה במקרא אלא שחל בה שינוי משמעות. כְּתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ שבמקרא מתפרשת בין השאר כמעשה שיבוץ (של אבנים יקרות), ואילו בעברית החדשה תשבץ הוא משחק שבו משבצים מילים בתוך משבצות. מן השורש צר"ף במשמעות חיבור חודשו עוד מילים בימינו: מִצְרָף (מכלול שנוצר מצירוף של חלקים), צֶרֶף (צירוף מילים), הַצְרָפָה (רקומבינציה בביולוגיה). המילה תַּצְרֵף חודשה באקדמיה בשנת תשמ"ב (1982). [post_title] => משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים [post_excerpt] => על המילים מַצְבֵּעַ, מַדְגֵּשׁ, מְחִיקוֹן ותַצְרֵף. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%9f-%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-09-03 12:28:28 [post_modified_gmt] => 2023-09-03 09:28:28 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://ahl.org.il/?p=5630 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

על המילים מַצְבֵּעַ, מַדְגֵּשׁ, מְחִיקוֹן ותַצְרֵף.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מָחָה
לרשימה המלאה
כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
מָחָה מעך כּדי לעשׂוֹת מחית
כלכלת הבית (תרצ"ח, 1938)
הֶעֱבִיר בְּמִסְנֶנֶת* , מָחָה*
* במילון המקורי כתוב: הַעֲבֵר בְּמִסְנֶנֶת
* במילון המקורי כתוב: מָחֹה
כלכלת הבית (תרצ"ח, 1938)
מָחָה* , עָשָׂה מְחִית*
* במילון המקורי כתוב: מָחֹה
* במילון המקורי כתוב: עָשׂה מְחִית

מָחָה
לרשימה המלאה
תיאטרון (ת"ש, 1940)
מָחָה* , מָחָה פִּרְכּוּס*
* במילון המקורי כתוב: מָחֹה
* במילון המקורי כתוב: מָחֹה פִּרְכּוּס
עדכון: רווח הֲסָרַת אִפּוּר

במבט היסטורי

שכיחות הערך מָחָה 2 (ערעור, התנגדות) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: , ,
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מָחָה 5 (המסה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מָחָה 6 (פגיעה, הכאה, "מחה הגבול") ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מָחָה 1 (מחיקה, השמדה, קינוח) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>