סיפורה של מילה

עורק

איור של זוג הורים מחזיקים תינוקת והכיתוב: זבד הבת

זבד הבת

כתבה שושנה בהט, לשוננו לעם מד (תשנ"ג), עמ' 137

מֵחַ עצם

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

המילה דחליל גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר מן הצירוף הארמי בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ – מילולית 'ביראה ואהבה' (כיום הביטוי עניינו 'בזהירות', 'ביראת כבוד').
המשך קריאה >>

כיתוב 'עוקמני' בשירת רחל

עוקמני בשיר "אני ואתה"

הַדָּרָה

מוֹהֵל

שֶׁחִי

איור של בחור עם ערימה של פלפלים חריפים לידו והכיתוב: איך נקרא לחסר חוש טעם?

חסר חוש טעם

שדרוג והיפוכו

נעילת סנדלים

תיעדוף

יירוט

שכם ושכמות

יוֹבֵל

חמרה, חמרה המערבולת

שתי ידיים אחת מול השנייה בתנוחת מספריים הכיתוב: זוג או פרט?

זוג או פרד, זוג או פרט

פֶּרֶט היא מילה מקראית והמילה פֶּרֶד – ובמסורת אחרת פְּרָד – מצויה בלשון חז"ל: "מְפרדין רמונים לעשותן פרד". שתי המילים מציינות גרגירים בודדים של פרי – פֶּרֶט בעיקר של ענבים ופֶרֶד בעיקר של רימונים.
המשך קריאה >>

מחי כפיים

לחם פרוס - הכותוב: קצה הלחם - על החתיכה שכולם רבים בגללה

קצה הלחם

איור של שני כבשים – האחד שואל: איזה חמסין? השני עונה: איזה שרב!

שרב וחמסין

רבים מכנים את מזג האוויר החם והיבש בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני הוא שָׁרָב. למילה חַמְסִין משמע אחר: רוח דרומית חמה ויבשה האופיינית לארץ מצרים.
המשך קריאה >>

מִנְהָרָה

יוֹרֶה

תרנגולת מסוחררת על שבשבת והכיתוב: רוח חרישית?

רוח חרישית

מילים וצירופים רבים בעברית בת זמננו לקוחים מן המקורות, אך לא תמיד אפשר לדעת אם משמעם כיום זהה או אפילו קרוב למשמעם המקורי. דוגמה יפה לכך היא הצירוף 'רוח חרישית'.
המשך קריאה >>

ילד יורה בחץ וקשת הכיתוב: מזל קשת

אין מזל קַשָּת לישראל

מן העבודה במילון ההיסטורי

סיפורה של מילה

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'.
המשך קריאה >>

ציור של פולי מהגשש - איך קוראים לצ'ופצ'יק של הקומקום?

זַרְבּוּבִית

עוגב כנסייתי

עוּגָב

הצהיר והצהרה

הפועל הצהיר במשמעות declare משמש מן העשור הראשון של המאה העשרים. החידוש הזה הוא ככל הנראה חידושו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה >>

איור של יד מסובבת מטבע 10 שקלים הכיתוב: עץ או פלי?

עץ או פלי?

מקורו של הביטוי "עץ או פלי" הוא בצורת מטבע המיל מתקופת המנדט הבריטי – בצידו האחד היה ציור של ענף עץ זית ובצידו השני הוטבע הכיתוב "פלשתינה (א"י)".
המשך קריאה >>

איור מלצר מוזג קפה לספל של לקוח

מלצר

את המילה מֶלְצַר ירשנו מספר דניאל. לאחר שנלקחו הילד דניאל וחבריו אל היכל מלך בבל, הגיש להם מלצר את מזונם: "וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים" (א, טז).
המשך קריאה >>

איור של בחור פונה לבחורה שיושבת על המילה "כן!"

ממתי עונים 'כן' בעברית?

בעברית בת ימינו המילה כֵּן משמשת בראש ובראשונה למענה חיובי על שאלות. אבל בתנ"ך, שבו היא מופיעה 570 פעם, היא איננה משמשת במשמעות זו אלא בעיקר במשמעות 'כך'.
המשך קריאה >>

ידיעה מעיתון הצפירה על התנקשות (כושלת) בנפשו של נשיא צרפת פאָר (Faure) בשנת 1897

התנקשות או ניסיון התנקשות?

איור בתים ובניינים וכיתוב "זהו זה! בקיבוץ, בכפר, בקרת"

קֶרֶת, קִרְיָה וקַרְתָּנִי

המילה קֶרֶת משמשת לעיתים בשירה ובספרות במקום המילה הקרובה קִרְיָה בהוראה 'עיר' או 'עיר גדולה'.
המשך קריאה >>

קינוח האף וקינוח הסעודה

סיפורי מילים

מֶלַח ומַלָּח

רבים סבורים כי שמו של בעל המקצוע מַלָּח נגזר משם העצם מֶלַח, שהרי המַלָּח עושה את מלאכתו במי הים המלוחים. אך למרות הדמיון הרב בין שתי המילים האלה, החוקרים סבורים שאין ביניהן שום קשר.
המשך קריאה >>

איור של אופניים והכיתוב "כידון" של אופניים (בעצם אין דבר כזה)

"כידון" האופניים

המילה העברית כִּידוֹן מציינת כלי מלחמה הדומה לרומח ואין כל קשר בינה ובין אופניים. השימוש במילה להגה האופניים אינו אלא שיבוש של המילה הצרפתית guidon (גידון).
המשך קריאה >>

דברים כמתלהמים

אלמוּגים ואלגוּמים

תופת

איור גבר מחביא את האות א' במעיל עם כיתוב 'עלילות גיא והאל"ף השקטה'

גיא

כתיב המילה גיא מעורר תהייה אצל רבים: מדוע יש אל"ף בסוף המילה?
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

כנסייה

עד סוף המאה השמונה עשרה שימשה המילה כנסייה לצד המילה כְּנֶסֶת הן תמורת אספה או התכנסות בעלות צביון מיוחד הן תמורת בית תפילה יהודי.
המשך קריאה >>

איור ילד נועל כפכפים וילדה נועלת קבקבים עם כיתוב "מה ההבדל בין כפכף לקבקב?"

קבקב וכפכף

המילה המקורית מן השתיים היא המילה קַבְקַב. מקורה במילה הערבית قَبْقَاب (קַבְּקַאבּ), המשמשת במשמעות נעל עץ, כנראה בשל קול הנקישות שמשמיעה נעל זו בעת ההליכה בה.
המשך קריאה >>

איור שזיף על מיטת שיזוף עם קערת פירות וכיתוב "השתזפת כמו שזיף"

שזיף, שיזף ושיזוף

איור של שני שעונים והכיתוב: זכרתם לעבור לשעון חורף?

שעון מתקתק בעברית

את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, והוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת תרמ"ה (1885). קודם לכן נהג לרוב הצירוף 'מורה שעות'.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

פיתה

רבים טועים לחשוב שהמילה פיתה מקורה בערבית ואולי בארמית, אבל מתברר שהיא התגלגלה אלינו משפות הבלקן ומיוונית, כנראה באמצעות דוברי הספרדית היהודית (לאדינו).
המשך קריאה >>

איור ילד מדפדף בלוח שנה

שלשום ומוחרתיים

יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל.
המשך קריאה >>

מטרייה

מטרייה

המילה מִטְרִיָּה היא מחידושיו של אליעזר בן־יהודה. חיים נחמן ביאליק – שלא חיבב את החידושים בסיומת ־ִיָּה (הללו דמו באוזניו לנעירת חמור) – הציע במקומה את השם סוֹכֵךְ מן השורש סכ"ך (כמו סֻכָּה וסְכָךְ).
המשך קריאה >>

איור פרוסות לחם, המבורגרים, עוגיות וקאפקייקס (עוּגוֹנִית) עם כיתוב "פַּחְמֵימָה היא הלחם המילים פַּחְמָן ומֵימָה"

פחמימה

פַּחְמֵימָה היא הלחם המילים פַּחְמָן ומֵימָה, בבואת המונח הלועזי carbohydrate – הלחם של carbon ו־hydrate.
המשך קריאה >>

תפילה ותפילין

רקע ירוק עם עננים ובמרכזו מצוירת דמות עם כנפיים, מצד אחד של גופה יוצר נשר ומן הצד השני זאב. הדמות מרימה את ידיה מעלה ומעליהן מופיע כרוב גדול. מצד ימין של התמונה כתוב: "כרוב וכרוב" ומהכיתוב יוצאים שני חצים - האחד מופנה לכיוון הכרוב השני מצביע על הדמות.

כרוב